חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יש לי 50 מיליון שקל מה לעשות איתם

בריכה

תוכן עניינים

זמן קריאה 14 דקות

המאמר הזה יעסוק בדוגמה לפיזור השקעה של תיק שיכול להיות של משקיע כשיר.

הצגה עצמית קצרה

שמי אורי לב ארי ובשנים האחרונות אני עוסק בייעוץ ותכנון פיננסי הוליסטי.
החברה מספקת את כל הצרכים של הלקוח מכל בחינה עסקית, כלכלית ופיננסית.
בנוסף לשירותים ה”רגילים” שלנו – יש גם עורכי דין מומחים בתחומם אשר אמונים על התחום המשפטי על כל גווניו.
העברה בין דורית, בחינת אפיקי השקעה, דין מסחרי ועוד.

השאיפה היא שה”קונסולטיום” (שם האגף האמון על הטיפול והשירות במשקיעים הכשירים) יוכל לספק את כל הצרכים של המשפחה ויכול לספק One Stop Shop אמיתי ללקוח.

בתחילת המאמר תוכנן לענות על השאלה: 

“מה לעשות עם 47 מש”ח שזוכים בהם הלוטו (אחרי מס)?”

היות וזכייה בלוטו היא לא כל כך סבירה אז אני משנה את התוכן הכללי כדי שיתאים לסגמנט שקיים של לקוח שלמעשה יכול לקרות.
אני שם בצד עכשיו את הוצאת הקיטור שהזוכה ככל הנראה ירצה לעשות עם רכישות כאלו או אחרות, קניית בית חדש, עזרה למשפחה ולחברים, בניית בתי כנסת או תרומה לקהילה.

כל אלו הם יעדים שיכולים להיות מאוד חשובים עבור אנשים מסוימים אבל זה לא נושא המאמר.

באופן אישי

אני ככל הנראה הייתי משקיע כ-15 מש”ח בחלום האישי שלי, שאין לו שום קשר להשקעות או לרווחים חומריים.
(בניית משק אוטרקי שאגור בו עם משפחתי והעסקה של כמה אנשים עם מוגבלויות כדי שיכלכלו את עצמם ב-100% וגם יגורו בו). 

המאמר הזה יהיה מעט שונה מהקודמים מאחר ואני לא אדבר על אלוקציה של כמה מיליונים בודדים אלא על אפשרות כללית לבניית תיק ששווה עשרות מיליונים.
יש לא מעט מאמרים בדף העסקי המקושר למטה וניתן לקבל מידע נוסף שם.

קני המידה שונים מאוד ולא רק בגלל שמדובר בכסף גדול יותר. 

אתן את תניית הפטור שלי (דיסקליימר)

אין בדברים משום ייעוץ השקעות, ייעוץ להשקעות, ייעוץ משפטי, ייעוץ מס, ייעוץ רפואי, ייעוץ אקטוארי, יעוץ בריאטרי או ייעוץ אסטרונומי.

לא משנה מה רב ומעמיק הידע שלי בנושא – אני לא נותן ייעוץ בנושא.

התהליך עצמו אכן מתקיים עם היועצים האלו ואנחנו “קוראים” להם כששירותיהם נדרשים.

אחרי ייצור התוכנית אנו עושים שימוש בבעלי הרישיון הללו. כל אחד בתחומו.

למשל – נניח והלקוח מעוניין לנתב חלק מהתיק לשוק ההון למניות אלו או אחרות.
לא משנה מה רמת הידע האישי שלי בנושא – אנחנו “נקרא” ליועץ השקעות ברישיון שייתן את ייעוץ ההשקעות המדויק עבור הלקוח. 

אותו הדין עם כל בעל רישיון.

הדברים שאכתוב הם דוגמא ויש להתייחס אליהם בצורה כזאת.

תכנון אמיתי של תיק כזה ידרוש אפיון של שעות רבות כדי להבין מי הלקוח ומה הצרכים/היעדים/הרצונות/המגבלות שלו וכדומה.

ולאחר מכן ייקח עשרות שעות כדי שנסיים את ההקמה שלו כדי שיתחיל “לעבוד ברקע”.

משקיע כשיר

משלב זה – אנחנו נכנסים לעולמות של משקיעים כשירים

לפי הרשות לניירות ערך יש כמה הגדרות למשקיע כשיר אך כולן אומרות את אותו הדבר – מדובר במשקיע בעל הון משמעותי ורב הסיכוי שהוא עשה אותו ולאו דווקא ירש אותו (למרות שנתקלתי גם בירושות שמונה ספרתיות שבסיסן בעיקר נדל”ן).

עכשיו – אני לא אומר שאין משקיעים שאינם כשירים שלא מתנהגים כך (למעשה אלו הם רוב לקוחותיי) – רק אומר שטרם פגשתי משקיע כשיר שלא מתנהג כך.

אין פזיזות, אין סיכונים לא ידועים, יש הבנה מעמיקה של תוכניות עסקיות.

מדובר באנשים שמבינים כסף ומתייחסים אליו בכבוד רב.

הם בהחלט ישלמו ליועצים כי הם מבינים את הערך הגבוה שהם יכולים לתת להם – אבל ממש לא לכל אחד ובמקרים מסוימים יעשו “שופינג” וישלמו ייעוץ ראשוני לכמה יועצים ולבסוף יבחרו את מי שהכי מתאים להם.

אני גאה לומר שבמקרים רבים אני הוא היועץ האחרון שהם נפגשים עימו אחרי השופינג שלהם בנושא.

אחד הדברים החשובים הוא שהגישה היא שונה מאוד. 

בחלק מהמקרים – משקיעים מתחילים רצים אחרי התשואה ופחות לוקחים בחשבון כמה חשוב לשמור על הקרן ולייצב את ההכנסות מהתיק.

מהצד של המשקיע הכשיר – לפעמים הוא יכול לבחור יכול להפנות חלק מהתיק שלו להשקעות הרפתקניות עם סיכוי גבוה מאוד לאבד את קרן ההשקעה אבל שהמשמעויות של הרווחים האפשריים תהיינה קיצוניות.

מטעמי נוחות – אנחנו נפחית את המס ונעגל את המספר ל-50 מש”ח.

אני חוזר לשמו של המאמר:

“יש לי 50 מש”ח – מה לעשות איתם?”

אתן כאן עכשיו דוגמה לאלוקציה להון של 50 מש”ח.

חשוב מאוד להבין שיהיו המון משתנים שישפיעו על התיק.

רוב המשתנים יהיו על בסיס אישי ושל הלקוח ובאופן ברור – כל אחד מהן ישנה לחלוטין את התיק מבחינת מסלולי ההשקעה ומבחינת אבני הדרך של התיק.

למשל:

מה גילו של הלקוח?

זה די ברור למה אני שואל. אנשים בני 30 יהיו בעלי סט מחשבות ויעדים אישיים שונה לחלוטין מאנשים בני 60. הרצון להיחשף לסיכונים שונה, האוריינטציה הנדל”נית תהיה שונה, היחס לשוק ההון יהיה שונה, השאיפה להכפיל את התיק תוך X שנים תהיה שונה וכן הלאה.

מה מצבו הבריאותי?

אני מאוד אוהב לקבל את התשובה “תקין” כשאני שואל את השאלה הזאת במהלך האפיון.

ולשמחתי יש שולחן מאוד עבה ונאה במשרדי, שמהווה רצפטור נהדר לדפיקות “טפו טפו טפו”.

אבל יש לתשובות אחרות משמעויות כלכליות שאני חייב לקחת בחשבון.

מה מצבו הביטוחי?

יש מחלקה שעוסקת בביטוח ולמרות שזו לא הסיבה בגינה הגיעו אלינו – הנקודה מקבלת התייחסות וטיפול.

מה מצב הפנסיות וקרנות ההשתלמות שלו? 

זהו סגמנט חשוב מאוד בעל משמעויות פיננסיות נרחבות והוא דורש מאמר נפרד.
בעיקרון הנכסים הפיננסיים הם סגמנט חשוב מאוד בכל תיק במיוחד כשמדובר בסכומים שבע ספרתיים.

מה היעדים המשפחתיים של הלקוח? 

זה יהיה אחד הסעיפים שישפיעו מאוד על איך שהתיק ייראה.

מעבר מסגרות של הילדים, חתונה של הילדים, עזרה לבן משפחה אחר, קניית דירות לילדים, וכן הלאה.

כמה כסף הלקוח מעוניין למשוך מהתיק בכל חודש?
כמה כסף (אם בכלל) צריך להימשך מהתיק בכל חודש למטרות קיום רמת חיים?

האם הלקוח ירצה “לקרוא” לחלק מהכסף בעוד X שנים למטרה כלשהי?

ברור לחלוטין שהתשובות על השאלות הללו ישפיעו על איך שהתיק ייראה.

קל להבין איך תיק אחד יהיה שונה לחלוטין מתיק אחר.

 

אם יש לי תיק של 50 מש”ח והלקוח ירצה למשוך מהתיק 30K בחודש ומתכנן למשוך 15 מש”ח בעוד ארבע שנים, הוא ייראה מאוד שונה מתיק שצריך לתזרם את הלקוח ב-60K בחודש אבל ללא צורך במשיכה כלשהי בעתיד הקרוב.

מה

וכמובן – אני שואל את הלקוח שאלה חשובה מאוד:

“מה אתה רוצה?”

תשובות כמו “שהכסף שלי יעבוד” הן תשובות ברורות אבל אני מעדיף לדייק אותן לכדי יעדים ברורים לשנים הקרובות.
יעד טוב צריך להיות מדיד וישים.
כלומר – שאני יכול “לספור” אותו אבל גם שהוא יהיה אפשרי ולא פנטסיונרי.

מכל מה שכתבתי כאן ברור שהתוכנית לדוגמה שאציג לא מתאימה למעשה לאיש.

אני חובב דימויים אז אתן לכם אחד:
הסיכוי שהניתוח המובא כאן לדוגמא יתאים למישהו יהיה כמו הסיכוי שיש לקוביית קרח בסיר מים רותחים. איפשהו בין “כלום” ל”שום דבר”.

זהו. נראה לי שסגרנו את הנושא. 

חלוקה לפי רמות סיכון

תיק שאני “אוהב” יכול להיות מחולק בצורה שרובו יהיה מרוכז ברמות סיכון נמוכות, חלקו הקטן ברמות סיכון בינוניות/גבוהות וחלקו המזערי יהיה ברמות סיכון קיצוניות.

אציין כאן שהסיכונים הם ההגדרות שלי ולא של שום גוף זה או אחר.

למשל – לפי הרשות לניירות ערך – אם רוצים לומר את המילה “סולידי” על השקעה – אז היא צריכה לגלם תשואה שלא תעלה על 4%.

אני בהחלט יכול להדגים כיצד אותה השקעה יכולה להיות בסיכון גבוה יותר או נמוך יותר אם מבצעים או לא מבצעים כמה פעולות. 

אז כמו תמיד – כל מקרה לגופו.

סיכון

איך אני מגדיר רמות סיכון בעסקה?

ראשית אתחיל שזה כשלעצמו בסיס לסדרת מאמרים שלמה.

אשתדל להתייחס לנקודה החשובה (מאוד) הזאת בקיצור.

טווח ההשקעה – יש השקעות שהסיכון בהן יורד ככל שתקופת ההשקעה עולה. 

למשל – תיק של עשר מניות מגוונות. השקעה כזאת לטווח של שנה תהיה סיכון גבוה מאוד לגישתי.

אם התיק יחווה תנודה כלפי מטה בדיוק שבועיים לפני מועד המשיכה (נקוף השנה) הרי מדובר בהשקעה בסיכון גבוה ויש שיגידו גבוה מאוד. 

עם זאת – אם נחזיק בתיק לאורך שני עשורים, אז הרווח הקיצוני האפשרי עלול להישחק – אך כך גם הסיכון שהיה בשנה הראשונה לאבד ערך מהתיק.

יציבות אישית של המשקיע במהות ההשקעה – מה הטולרנטיות שלי כמשקיע לתנודות ולהפסדים אפשריים?

האם אני מתכוון להשקיע ו”לשכוח” מהאפיק לכמה שנים או שאעקוב אחריו באובססיביות כל יומיים?

איך אתנהל כמשקיע עם הפסדים או “מכות קלות בכנף” שיכולות להיות חלק מהתוכנית של היזם אבל לא ממש רציתי להקשיב לה כי התמקדתי בעיקר במשפטים ה”וורודים”?

וכן הלאה.

האם בוצעה בדיקת נאותות?

מי שלא חווה תהליך ייעוץ איתי אולי לא יודע את המשמעות העצומה שאני נותן לבדיקות נאותות לפני כניסה לכל עסקה.

גם אם לקוח אחר עשה את הבדיקות לפני שבועיים והתוצאות היו מספקות וגם אם מדובר בקבוצת משקיעים שאני מנהל שקיבלה מחיר עבור הבדיקות (“למה שאני אשלם עם הבדיקה כבר נעשתה?”)…

בדיקת נאותות יכולה לשנות את רמות הסיכון של ההשקעה אבל זאת מבלי לשנות את הרווח האפשרי.

אם נניח יש ספק/יזם שאני מפנה אליו בשלוש השנים האחרונות. היזם עוסק בפיתוח זן של מלפפונים מרובעים והחברה מצליחה לתת תשואה שנתית של 8% לפני מס ומבצעת זאת בצורה די יציבה.

הם מקבלים ממני הגדרה של “השקעה בסיכון נמוך-בינוני” לאו דווקא בגלל התשואה אלא בגלל המבנה העסקי שלהם ובדיקות נאותות קודמות שביצענו.

אני חי בשלום עם היחס בין התשואה והסיכון. 

מלפפון

אני כמפנה מאוד מרוצה מרמת השירות שלהם ומהתוצאות של ההשקעות שלהם. 

לקוחות מרוצים ולקוחות חוזרים. 

ממש כמו שאני מצפה מספק/יזם להיות.

ואז מגיע לקוח ועושה (שוב) בדיקות נאותות והתוצאה של הבדיקה הפעם מעט שונה…

אני מגלה בבדיקת הנאותות החדשה שלפני שבועיים הגיעו לבית המשפט שלוש תביעות על רקע הונאה מיצרני דשן שונים שכל אחד (ללא קשר לאחרים) הגיש את התביעה שלו.

התשואה של היזם לא נפגעה.

אבל רמת הסיכון בהתקשרות בהחלט השתנתה.

בנקודה זו היזם החביב עבר מבחינתי את רמת הסיכון שנתתי לו והוא עומד עכשיו על “בינוני-גבוה”.

ורמת סיכון של “בינוני גבוה” אמורה לתת לי תשואה גבוהה יותר.

יש אפיקים אחרים שנותנים רווח זהה אבל ברמות סיכון נמוכות יותר.

ולכן – אפסיק להפנות לאותו יזם מלפפונים מרובעים.

כמו שקל להבין – הדברים משתנים תדיר. 

הגישה שלי היא לא לסמוך על שום דבר ולכן אנחנו עושים בדיקות נאותות כל הזמן.

יש שיגידו שזה טרחני ומיותר – אבל אני יכול לומר בגאווה רבה – מתוך למעלה מחצי מיליארד שקל שניתבתי להשקעות בשלוש וחצי השנים האחרונות – לקוחות שעשו בדיקות נאותות מלאות לא הפסידו דולר אחד.

דולר.

אחד.

מצב שני – יש לא מעט בדיקות נאותות שאחריהן הלקוח הבין שהוא לא מעוניין להמשיך בהשקעה ולמעשה הודה לי שהוא שילם כמה אלפי שקלים בודדים על בדיקות נאותות ולא זרק לפח מאות אלפי שקלים על השקעה לא טובה.

יש מדדים נוספים כמובן אבל לעת עתה נסתפק באלו.

עלויות העסקה

משקיעים מתחילים רבים נוטים לקחת בחשבון את העלות של העסקה כגובה ההשקעה עצמה.

ולצערי הרב החברות המשווקות לא תמיד מאירות ב”פנס היושרה” את העלויות ההיקפיות של הכניסה לעסקה.

אולי משום שהעלויות עלולות להפחיד לקוחות ואז הן ימכרו פחות, אולי כי עצם האזכור של עלויות נוספות יכול להיראות ללקוחות כמשהו לא אטרקטיבי, או מכל סיבה אחרת.

השורה התחתונה – ישנן עלויות לתיק וחשוב מאוד לקחת אותן בחשבון בבנייתו.

זה סוג של כסף ש-“לא נכנס להשקעה” והתשואה לא נגזרת ממנו.

למשל – עורך דין בעסקה.

הוא לא מוסיף לתשואה אלא עושה את עבודתו כדי שהעסקה תתנהל בצורה הכי נכונה מבחינה משפטית. 

כניסה להשקעות בלי לקחת עלויות עסקה בחשבון היא מאוד לא אחראית ותכלס – גם לא מדויקת.

עלויות

החלוקה!

הנה הדוגמה לתיק שהייתי בונה לעצמי. 

זאת על סמך היכרותי הטובה את עצמי, את אשתי, את היעדים שלנו ובעיקר – את עולם ההשקעות המשתנה תדיר.

אז נכון – מדובר בלקוח קשה מאוד בעל דרישות גבוהות ועם סבלנות נמוכה עד לא קיימת למחדלים התנהלותיים – אבל לפחות הוא יודע מה הוא רוצה וחשוב מזה – הוא יודע מה הוא לא רוצה.

מה גם שהלקוח הזה אופיין בצורה מלאה וברורים לי לחלוטין היעדים האישיים והמשפחתיים שלו.

בנקודה זאת אציין כי כל המספרים שאני מציג בדוגמה (שגם הם רק אומדנים והערכות גסות) הם לפני מס. 

אנחנו בהחלט נותנים למיסוי התייחסות גדולה מאוד ובמקרים רבים המשמעויות של ייעוץ ותכנון מס מעולים מגלמים יותר רווח מאשר הבחירה בין השקעה זו או אחרת.

המעטפת כולל יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין המומחים במיסוי (שלוש ישויות שונות).

5 מש”ח 

ילכו לאפיקים בסיכון נמוך מאוד לטווחים קצרים. אני ארצה לראות מהם כ-2% בשנה. 

שהם כ-100K בשנה. 

ממש לא מזהיר ואפילו מעט מעליב כשאני לוקח את עצמי בחשבון ☹.

יש לאפיקים האלו שם מדעי וזה “אפיקי השקעות עם תשואת פח”.

אז… למה לי להיכנס לאפיקים האלו?

זו שאלה מעולה. באמת…

אני נכנס לאפיקים האלו כדי לאפשר לעצמי גמישות השקעות. 

רוב התיק יהיה לטווחים הבינוניים/ארוכים. 

אבל לפעמים אני מצליח (אני  – אורי לב ארי) לייצר השקעה מאוד מעניינת שמנהלים בה אינטרסים חריפים מאוד של היזם (הוא מרוויח הרבה יותר ממנה מאשר מעסקאות אחרות) אבל גם ובעיקר – זו השקעה שיכולה להיות הרבה יותר מניבה מההשקעות הרגילות שנקראות לגישתי “מוצרי מדף”.

יש לי כמה עשרות לקוחות בודדים שיודעים על מה אני מדבר כי זימנתי אותם להשקעות האלו בעצמי.

לא אוכל להרחיב על הנושאים האלו עכשיו במיוחד מהסיבה שכל מקרה לגופו.

רק אומר שהחוק שלי הוא שגם אני באופן אישי נכנס להשקעות האלו כמשקיע ואני למעשה “עושה שימוש” במנדט שנותנת לי הקבוצה (קבוצת המשקיעים) על מנת להשיג תנאים מסחריים יוצאי דופן. 

במקביל אני מנהל את המו”מ מול היזם ויחד עם עורך הדין של הקבוצה מייצר חוזה שהוא מאוד לטובת הקבוצה.

בואו ניקח שני משקיעים:

הראשון מגיע ליזם עם 100,000$ ובוחר “השקעת מדף”. הוא יקבל יחס אדיב ושירות מעולה כראוי לכל לקוח וכראוי לכל חברה שמכבדת את עצמה. הוא יקבל את החוזה האחיד שכולם מקבלים ויוכל לעיין או ואף (ועל זה אני תמיד ממליץ) לשכור שירותיו של עורך דין כדי לקבל ייעוץ משפטי לגבי הנושא.
בסופו של דבר הוא יחליט אם להיכנס או לא אבל הוא נעדר את היכולת לשנות את החוזה. 

השני מגיע עם הון של 3,000,000$. ואומר את המילים הבאות:

“שלום, שמי אורי לב ארי. אני מתעניין בהשקעה בהיקף של 3,000,000$. מהם התנאים שאוכל לקבל עבור הסכום הזה? אתם לא צריכים להתעסק בגיוס ובשיווק. ברור לי שזה חלק משמעותי מההוצאות הכוללות שלכם…”.

נוסיף על זה את העובדה שאותו אורי הוא מומחה במשא ומתן שפרט לניסיון שלו גם למד את הנושא בתוכנית של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד וניתן להבין לאן נושבת הרוח בסיפור.

קל להבין איזה מהמשקיעים יקבל איזה יחס ואילו תנאים… נכון?

הקטע – שאני לוקח לעצמי ככלל פלדה להיכנס בעצמי לכל עסקה וצריך בשביל זה כסף.

אגב – זה לא שאני מחרטט את החרטוט הרגיל שמשקיעים שומעים מהיזמים “אנחנו גם משקיעים בעסקה כדי לייצר זהות אינטרסים”… אני עושה את זה כדי לקבל עסקאות מעולות בעצמי.

עובדתית והיסטורית – אם אגיע רק עם 100,000$ פשוט לא אוכל להגיע לעסקאות האלו.

אני גם גובה תשלום מהמשקיעים עבור הזמן שלי אבל הסכימה של הוצאות העסקה היא תשלום נמוך יותר מאחר ואני מקבל תנאים טובים יותר גם מהגופים האמונים על בדיקות הנאותות ועל הייעוץ המשפטי.

אפשר לומר שהלקוח משלם כ80% מעלויות העסקה הרגילות אבל בתוך ה80% האלו נמצא גם שכר טרחתי.

אז האפיק הזה הוא לא ממש אפיק השקעה אלא אפיק אסטרטגי שיאפשר לי המון גמישות בהשקעות מסוג זה בשלב מאוד יותר. 

זה יהיה שגוי מאוד להיכנס רק להשקעות לטווח ארוך/בינוני מבלי לחשוב על העסקים הטובים שנוכל לעשות בעתיד.

13 מש”ח

השקעות בסיכון נמוך. ילכו לאפיקים לטווח בינוני. ארצה לראות מהם כ-4% לשנה.

שהם כ-520K בשנה. 

ההשקעות האלו מייצבות את התיק אבל אנחנו לא ממש מתעסקים בהן כל חודש או חודשיים.

לרוב הן תחולקנה בין מכשירים פיננסיים מסוימים (גם כאן באופרציה יש את בעלי הרישיון שמייעצים בנושא) ובנדל”ן למגורים בארץ.

שילוב של אפיקים שמאוד ברור לאן הם הולכים ולא אמורים לייצר שום סוג של הפתעות. לא לחיוב ולא לשלילה.

יצוין רק שבסגמנטים של המכשירים הפיננסיים יהיה רכיב של ריבית דריבית כך שהתשואה אחרי כמה שנים תהיה גבוהה יותר ומבלי להעלות את רמת הסיכון (בהמשך לפסקאות על רמות הסיכון).

המטרה של ההשקעות האלו היא “לקשור” על הלקוח למדד הנדל”ן בארץ ולהיות פחות חשוף לתנודות אקטואריות בנושא.

ובלי קשר – לגישתי, נדל”ן בארץ (שמאותר ומנוהל בצורה טובה), זו יופי של השקעה ובסיס איתן לכל תיק.

קיים גם רכיב של תשואה הונית שמגולמת על ידי עליית ערך, שאחרי המיסוי יכולה להגיע בקלות ליותר מ10% בשנה.

כל מקרה לגופו כמובן ולא אכניס את הרווחים האפשריים האלו כרגע לתחשיב.

השקעה בנדלן

25 מש”ח 

השקעות בסיכון נמוך-בינוני. ילכו לאפיקים לטווח הבינוני. ארצה לראות מהם 6%-8.5% בשנה. האחוזים האלו יכולים להיות מתורגמים לכדי הכנסה חודשית/רבעונית של כ-1,750,000 שקלים בשנה (במקרה של 7%). 

לרוב מדובר בקרנות בסיכון בינוני, נדל”ן בחו”ל, השקעות בחוב, נדל”ן מסחרי בארץ וכדומה.

זה יהיה הבסיס הכבד של התיק.

הבסיס הזה מייצר את רוב ההכנסה הפירותית, אבל יש באפיקים הללו גם הכנסה הונית (לרוב מעליות ערך מתוכננות ומאירועים אחרים בחיים של ההשקעות כמו ריפייננס למשל).

מה שאני ארצה לראות כאן זו שורה תחתונה של תשואה מצרפית של כ-15% לשנה.

תשואה מצרפית היא צירוף של התשואה הפירותית (חודשי/רבעוני) והתשואה ההונית (המתקבלת בסוף או באמצע החיים של ההשקעה). 

אז כמו שנראה מהמספרים ייתכן וההכנסות תהיינה הרבה יותר גבוהות אבל גם כאן אני מעדיף לשחוק את המספרים ולהציג את הדברים הפחות וורודים.

מהסגמנט הזה בתיק אנחנו נקבל את רוב הפירות השנתיים. אלו הם ללא ספק אפיקי השקעה נהדרים שבהינתן תוצאות טובות של בדיקות הנאותות יכולים להיות בסיס לכל התנהלות פיננסית של משקיעים. 

5 מש”ח

ילכו לשוק ההון לאפיקים ה”מסורתיים”. השקעות לטווח ארוך של 10-20 שנים. 

מדובר באפיקים שיכולים להיות בסיכון גבוה לטווח הקצר אבל לטווח הארוך רמת הסיכון יורדת משמעותית. 

אני ארצה לראות תשואה של 8%-10% אבל עם ביטוי משמעותי מאוד של אפקט ריבית דה ריבית. 

כאן כמובן קשה מאוד לצפות מה יקרה אבל ההיסטוריה ממחישה רווחים אפשריים של מיליוני שקלים מהאפיק הזה לאורך זמן.

הפעילות היא מול מנהלי תיקים ויועצי השקעות ברישיון כמובן ועלויות העסקה יכללו גם אנליסטים וייצור “ממוצע דעות” מאנליסטים עד שמתקבלת החלטה לגבי האלוקציה של הסגמנט. 

אפשר לכתוב ספרים שלמים על שוק ההון אבל כרגע מבחינת מטרות המאמר אני בוחר לסיים כאן את ההרחבה על הנושא.

 

דובדבן שבקצפת

ועכשיו לדובדבן הכי עסיסי על העוגה שנבדל מרמת הברק שלו והגודל שלו מכל שאר הדובדבנים האחרים בעוגה.

(לא יצא לי דימוי מדהים… אבל הבנתם את הכוונה 😊 ).

2 מש”ח 

שילכו לפח או שישנו את העולם של הלקוח ושל כל מי שהוא רוצה בטובתו.

אני ממש לא אומר שזה מה שמומלץ לאחרים לעשות ובטח שלא בסכומים האלו אבל אני אומר שזה מה שאני הייתי עושה אם הייתי בפוזיציה של הון נזיל של 50 מש”ח.

הסגמנט הזה עוסק בסיכון גבוה מאוד.

השקעות עם סיכוי טוב מאוד לאבד את כל הקרן (כמו שיש בכל השקעה כמובן אבל הפעם בסבירות די גבוהה).

עם זאת – אלו השקעות שהרווח האפשרי מהן יכול לעמוד על מאות או אלפי אחוזים.

זה ממש לא מתאים לכל אחד ובטח שלא לכל אוריינטציה משפחתית/עסקית.

אבל למרבה ההפתעה אני מקבל בקשות כאלו מדי פעם.
תמיד מדובר בתיקים גדולים ותמיד מדובר באחוזים קטנים מתוך התיק וטוב שכך.

הלקוח תמיד מבין את הסיכון ואני מגדיל לעשות ומחתים אותו שלדעתי הוא יאבד את כל ההשקעה שלו.

אני אתן קצת מספרים עם דוגמה מתחום המחנאות (קמפינג).

נניח ומצאתי מנהל קרן השקעות שהמומחיות של הקרן שהוא מנהל סובבת סביב אוהלי אינסטנט.

אלו אוהלים שאני יכול לזרוק באוויר ועוד לפני שהם נוחתים הם כבר מוקמים.

ואני (אורי לב ארי) מאמין בכל ליבי שזה הדבר בא.

אני באמת מאמין שכשם שהטיסה המסחרית, המכונית והאינטרנט שינו את העולם (כל תחום בדרכו) כך גם אוהלי האינסטנס יהיו הדבר הבא.

ולא סתם – שכרתי שירותיהם של אנליסטים מומחים בתחום שגבו ממני תשלום רק עבור הבדיקה והם אדישים לתוצאות שלה (מה שנקרא “ייעוץ בלתי מוטה”).

לא שכרתי שירותיו של אנליסט מחנאות אחד וגם לא של שניים – אלא יותר. 

האנליסטים בחנו לא מעט חברות ומניות של חברות שעוסקות באוהלי אינסטנט כדי שנקבל את הסבירות הגבוהה ביותר להצלחה בתחום.

יש גם מנהל תיקים/יועץ השקעות בתמונה שהוא/הם למעשה מנהלי הקרן וכמובן שכפופים לרשות ניירות ערך ומקיימים גוף מפוקח ומסודר.

הסיכוי לאובדן הקרן די גבוה. 

אם אני נכנס להשקעה הזאת יהיה מדובר בירייה באפילה ואני מסכים לקבל עלי סיכויי אובדן קרן של 90%. 

יש עוד 9.9% סיכוי שהקרן תרוויח כמה שקלים ותהפוך לתיק “מסורתי” אבל חד סקטוריאלי.

אבל… 

יכול להיות שבעוד כמה שנים אחד מתתי האפיקים שבתיק ישנה את העולם ועל החלק שלו בתיק (נניח 10%) הרווח עשוי להיות 10,000%.

כמו שהתעופה או האינטרנט שינו את העולם.

שינוי

אנחנו לא שמים את כל ה-2 מש”ח באפיק אחד אלא גם אותם מחלקים לכמה אפיקים שונים אבל באותו הרעיון של סיכון והסבירות הגבוהה לאובדן הקרן.

אני מכניס את המספרים למספרים:

2 מש”ח שחולקו באופן שווה לארבעה אפיקים כאלו של השקעה באוהלי אינסטנט (או כל תחום מרגש אחר). 

כלומר – K500 לכל אפיק.

כל אפיק מורכב מ-10 תתי אפיקים.

במקרה שלנו – חברות שונות של אוהלי אינטסנט או חברות של גידול מלפפונים מרובעים (לא אלו מהדוגמה הקודמת… כן?).

כלומר לפי הדוגמה יש סכום של כ-K50 שקל בכל תת אפיק קיצוני.

אבל יש 40 אפיקים כאלו.

אז לפי האחוזים שציינתי קודם – לדעתי יהיה סיכוי לאבד את הכסף שלי:

36 תתי אפיקים ילכו לפח.

3.9 אפיקים יישארו היכן שהם נשארים ואולי יעשו משהו או שלא.

ו-0.1 אפיק – שזה בערך 0.01% אולי יעשה שינוי מטורף.

0.01% מ-2 מש”ח הם היחס בין 1 ל2,000.

אז אם היו לי באותו אפיק K50 אז הוא יכול להפוך ל-100,000,000 שקלים.

או שלא…

בצורה כזו אנחנו לוקחים בחשבון אובדן מלא של 4% מהתיק אל מול סיכוי קלוש להכפלה שלו.

יש לא מעט אפיקים שנכנסים לקטגוריה הזאת כמו השקעה ביזמויות הזנק (סטארט אפ), השקעות בעסקים איכותיים עם מחנק אשראי, יזמויות עסקית שאינן הזנקיות ועוד המון.

כל האפיקים הללו עונים להגדרה של סיכון גבוה ואפשרות מוחשית לאיבוד הקרן לעומת רווח גדול.

כדאי?

לא בטוח.

מעניין?

בטוח שכן.

האם אני ממליץ על זה? 

בשום אופן לא.

למעשה אם אתה רוצים המלצה – אני ממליץ שלא!

סיכום

הקמת התיק הזה שאני רוצה לבנות לעצמי אמורה להניב לי כ-2,770,000 שקלים לשנה.

זה משקלל את התשואה הפירותית אבל לא ממש.

“רק” 2.37 מש”ח מהסכום הזה יהיה פירותי. כ-K400 יהיו התשואה (הראשונית) מהאפיקים של שוק ההון שלא ייכנסו ישירות אלי לחשבון אלא יעבו את האפיק שהשקעתי בו על בסיס עיקרון ריבית דריבית.

אני טכנית יכול למשוך את הסכום הזה בכל שנה אבל זה יבטל את האפקט וחבל.

  1. התיק מאוד גמיש ומאפשר לי יזמות עסקית ופיננסים. 
  2. אוכל לבנות עם האפיק הראשון דברים והסכומים יהיו זמינים עבורי לכשאקרא להם.
  3. התיק נותן הכנסה פירותית נאה שתספיק לרוב האנשים מבחינת רמת החיים שהם רוצים לעצמם (כ200,000 שקלים לחודש).
  4. כל עודף שיהיה מהפירות של התיק אמור להיות מנותב בחזרה לתיק או שייעשה בו שימוש אחר.
  5. קיים הסיכוי ההזוי אך אפשרי להכפיל את כל התיק שלי תוך כמה שנים. תוך הבנה ברורה שרב הסיכוי שאאבד את כל סכום ההשקעה באותו הסגמנט.

הגישה האישית שלי היא שאני לא אתרום X כסף מהזכייה או אעשה פרויקט זה או אחר לקהילה זו או אחרת.

מה שאני אעשה זה אשקיע בחוכמה ועם הפירות של חלק מהתיק אעשה את שאני רוצה לעשות (חלק מהחלום האישי שלי).

לגישתי הקמת עמותה שיהיה לה תקציב קשיח של K50 בחודש עוד לפני כל פעילות אחרת שהיא תעשה הוא ללא ספק חלום מתוק אישי.

העמותה תעשה דברים כמו שאני עושה דברים.

עמותה

המחלקה בחברה שלי שעוסקת במשקיעים הכשירים נקראת “הקונסולטיום” והיא עושה בדיוק את זה רק בהרחבה ועם צוות לא קטן.

יש עוד המון דברים אבל אחרי כל כך הרבה מילים – אני בהחלט יכול לומר שקצרה היריעה מלהכיל הכל במאמר יחיד… 😊

זהו… סיימתי את הדברים שלי לגבי מה שניתן לעשות עם 50 מש”ח.

אני תקווה שמצאתם עניין וערך במאמר.

מוזמנים לשלוח לי הודעות דרך הדף העסקי ואענה ככל שאוכל.

אחד המודלים המקובל מאוד בניהול תיקים בחברות שמספקות (או מתיימרות לספק) שירותי פמילי אופיס היא לגבוה אחוז מסוים מגובה התיק בשנה עבור הניהול.
ללא כל תלות ברווח או בהפסד של התיק.

יש כמה מודלים של גבייה והאהוב עלי באופן אישי הוא המודל בו אני גוזר אחוז מסוים מהרווח של הלקוח.

לא מהיקף התיק.

אז אם לא הלקוח לא הרוויח – גם אני לא מרוויח.

ומאחר ואני מאוד אוהב להרוויח – תוצר הלוואי של הרווח הצנוע שלי הוא רווח עצום של הלקוח 🙂

המאמר נכתב על ידי אורי לב ארי. יועץ פיננסי ומומחה לאסטרטגיות השקעה ולניהול הון

לדף העסקי שלי בפייסבוק:

https://www.facebook.com/Wdt-פיננסים-והשקעות-תכנון-וניהול-פיננסי-509455669535544/

Print Friendly, PDF & Email
שתפו את חבריכם😀

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ריכזנו הטבות שוות במסחר עצמאי, הכל במקום אחד, לך רק נותר לבחור את ההטבה המתאימה ביותר עבורך