חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תשואה ריאלית מול תשואה נומינלית

אינפלציה

תוכן עניינים

זמן קריאה 4 דקות

קראתם פעם פוסט והזכירו שם את המושגים “תשואה ריאלית” או “תשואה נומינלית” ולא הבנתם על מה מדברים? נשמע לכם כמו סינית?

אתם כל הזמן שומעים “אם הכסף שוכב בעו”ש אתם למעשה מפסידים עליו” וחשבתם לעצמכם “אבל 100 שקל הם עדיין 100 שקל, גם עוד 10 שנים”?

אז הכתבה הזו היא בשבילכם 😊

לא לדאוג ולא להלחץ, עוד כמה דקות גם אתם תבינו סינית 😉

סינית

רגע לפני שמתחילים, מיישרים קו – “מדד המחירים לצרכן”

בשביל להבין על מה מדובר צריך ללכת קצת אחורה ולהבין קודם כל מה זה “מדד המחירים לצרכן” (הרבה פעמים אומרים רק “מדד”).

למעשה אחרי שמבינים את הנושא הזה, עשינו את רוב העבודה 😊

מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז ההתייקרות (או ההוזלה) של “סל קבוע” של מוצרים ושירותים.

למעשה המדד אמור לשקף לנו האם הייתה עליית מחירים במשק.

מדד המחירים לצרכן נקבע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפורסם אחת לחודש.

מה זה בדיוק אומר “במשק” או “סל קבוע”?

זה אומר שכל חודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה סקר ובודקת ומשווה מחירים של מוצרים ושירותים בסיסיים כגון: מזון, דיור, חינוך, תרבות ובידור, תחבורה, תקשורת ועוד…

לאחר שקלול הנתונים (מתייחסים לכל קטגוריה באופן יחסי, עושים ממוצעים וכל מיני חישובים) בודקים האם המחירים עלו או ירדו ביחס לחודש הקודם וזה למעשה המדד.

עליית מחירים נקראת גם אינפלציה, לעומת זאת ירידת מחירים נקראת דיפלציה.

אם ניקח את זה צעד קדימה עליית מחירים (אינפלציה) מבטאת למעשה שחיקה בערך הכסף שלי – כלומר הכסף שלי שווה פחות.

אמנם 100 שקלים הם עדיין אותם 100 שקלים אך כעת הם שווים פחות, אני יכול לקנות איתם פחות מוצרים/שירותים.

נניח אם מחיר לקילו תפוחי אדמה עלה אז אני יכול לקנות פחות תפוחי אדמה (אני יודע, תפוחי אדמה זו דוגמא מוזרה, אבל זו התמונה שמצאתי אז זרמו איתי).

תפוח אדמה

בתהליך של ירידת מחירים התהליך הוא בדיוק הפוך, ערך הכסף עולה ומתחזק.

*זה אולי נשמע כמו תהליך חיובי (הכסף שלי שווה יותר) אבל זה לא באמת נכון, דיפלציה מובילה למיתון וזה לא תהליך שאנחנו רוצים שיקרה בכלכלה שלנו.

למעשה ממשלות בעולם המערבי דוחפות דווקא לאינפלציה ולעליית מחירים (וזה אכן מה שקורה בכלכלות בריאות) ברמה השנתית, היעד המקובל בעולם נע סביב 1%-3% בשנה (לא נכנס לשאלה “למה” בכתבה הזו).

כלומר אם נסכם, מדד המחירים לצרכן נותן לנו סוג של הבנה האם ערך הכסף שלי נשחק (עליית מחירים – אינפלציה) או דווקא ערך הכסף שלי התחזק (ירידת מחירים – דיפלציה).

*יש שיגידו שהמדד קצת מיושן ולא ממש משקף את המחירים האמיתיים במשק, זו לא כתבה על מדד המחירים לצרכן לכן לא ארד לעומק אבל רק כדאי להכיר.

שוק ההון תשואה ריאלית

 

אוקיי, הבנתי, הכל טוב ויפה אבל מה זה קשור לתשואה “ריאלית” ו-“נומינלית”?

אז בואו נדבר בדוגמאות כי ככה הכי קל להבין.

נניח שהשקענו 10,000 שקלים באפיק השקעה מסוים.

לאחר 5 שנים ההשקעה צמחה והגיעה ל-15,000 שקלים, רווח של 5,000 שקלים.

כדי לחשב תשואה נומינלית ניקח את הרווח – 5,000 ונחלק אותו בסכום ההשקעה הראשוני – 10,000, כלומר הרווחנו 50% נומינלית.

אני מניח שהחלק הזה לא חידש לכם יותר מדי, אולי חוץ מההבנה שקוראים לזה “תשואה נומינלית”, אז הנה זה בא 😊

אם תחשבו על זה, לפני רגע דיברנו על זה שהממשלות בעולם דוחפות לאינפלציה וזה התהליך שקורה בכלכלה בריאה במהלך השנים, כלומר עם הזמן ערך הכסף שלנו נשחק ושווה פחות.

אז אם נמשיך את הדוגמא הקודמת, מה קורה בתרחיש שבו מדד המחירים לצרכן עלה ב-5 השנים האלה ב-50%? (תרחיש קיצוני אבל תזרמו איתי רגע).

זה אומר שאמנם הרווחנו 5,000 שקלים (נומינלית) אבל בפועל מבחינת ערך הכסף שום דבר לא השתנה כי המחירים עלו באותה מידה.

זה אומר שמבחינת “תשואה ריאלית” לא הרווחנו שום דבר, ואני אסביר.

כשהתחלתי להשקיע היו לי 10,000 שקלים שיכולתי לקנות איתם X מוצרים ושירותים, אחרי 5 שנים, אמנם הרווחתי 5,000 שקלים (נומינלית) אבל כעת 15,000 השקלים שיש לי יכולים לקנות בדיוק את אותם X המוצרים והשירותים. 

אם לדוגמא שכר דירה עלה 5,000 שקלים לחודש, בתחילת תקופת ההשקעה, זה אומר ש-10,000 השקלים הספיקו לי לחודשיים שכר דירה.

כעת אחרי 5 שנים שכר הדירה עלה ב-50% (אמרנו שהמדד עלה ב-50%, נניח ששכר הדירה עלה באותו היחס) ל-7,500 שקלים לחודש, זאת אומרת ש-15,000 השקלים שלי שווים עדיין חודשיים של שכר דירה בדיוק.

כמובן שאם המדד עלה 50% זה לא אומר שמחירי השכירות יעלו 50%, זה רק בשביל הדוגמא 😊

בית על דשא

אז אני חוזר למסקנה הקודמת, בגלל שהמדד עלה 50% (כמו ההשקעה שלנו), “ריאלית” לא הרווחנו כסף בכלל.

הכסף שהיה לנו בתחילת ההשקעה (10,000) אמנם גדל (כלומר בתאכלס יש 15,000 שקלים שזה יותר מ-10,000), אבל מבחינת מה שאני יכול לעשות עם הכסף הזה, נשארתי באותו מקום בדיוק, הערך שלו שווה בדיוק אותו הדבר.

לכן יש לנו תשואה של 50% נומינלית אבל 0% ריאלית.

אז מה הבנו כאן?

קיבלנו זווית שונה על איך מודדים תשואה, הבנו שבסוף הכסף עצמו לא שווה הרבה, אלא מה הערך שלו, מה הוא יכול לקנות עבורנו, זה מה שבאמת מעניין.

פעם הבאה שמראים לנו השקעה שהניבה מאות אחוזים לאורך הרבה שנים (נניח 30,40 שנה), ננסה להבין מה הייתה האינפלציה בתקופה הזו, לפעמים זה משנה את התמונה כולה (ולפעמים מגלים שהתשואה יפה למרות האינפלציה).

בנוסף הבנו סוף סוף מה הכוונה האמיתית כשאומרים לנו “אם אנחנו לא מרוויחים על הכסף שלנו אנחנו למעשה מפסידים עליו”.

לא יודע מה איתכם אבל כשאני הבנתי את זה, הבנתי שהכסף שלי חייב לעבוד, ומלבד קרן חירום כדאי שאשקיע את הכסף הפנוי שלי.

אההה וכמובן למדנו כמה מילים ב”סינית” 😉

בר נעמני – מייסד קהילת הפיננסים הגדולה בארץ בפייסבוק – “ידע שווה כסף – לי זה עולה יותר” https://www.facebook.com/groups/2210028712553194/

Print Friendly, PDF & Email
שתפו את חבריכם😀

3 תגובות

  1. שכחת לציין שאחרי 5 שנים הרווח הוא 50% נומינלי
    אבל אם תרצה למשוך אותו על לרכוש איתו מוצרים, תצטרך לשלם 25% מס רווחי הון.

    1. כשיש מס רוון הון של 25% הוא יהיה על הרווח הריאלי, כלומר רווח נומינלי פחות האינפלציה באותה תקופה.
      אם הרווח הריאלי אפס, אין תשלום מס רווח הון.

  2. שלום ותודה על המאמר,
    באיזה פקדון מומלץ לשים את הכסף, מה היחס המומלץ בין הנומינלית למתואמת? מה המשמעות של האות P לידאחוז הריבית הנומנלית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ריכזנו הטבות שוות במסחר עצמאי, הכל במקום אחד, לך רק נותר לבחור את ההטבה המתאימה ביותר עבורך