חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הנכס הכי מסוכן שאתם מחזיקים הוא כסף מזומן

השקעה מסוכנת סיכון

תוכן עניינים

זמן קריאה 5 דקות

מכירים את המשפט “אין נאמן כמו כסף מזומן”? אז זהו, שלא…

כשחושבים על נכסים מסוכנים לרוב חושבים על השקעה בנגזרים, קריפטו, NFT, אגרות חוב בדירוג זבל, או אפילו קניית מניות של חברות צמיחה שעדיין לא הגיעו לרווחיות.

השקעה במוצרים הפיננסים האלו באמת יכולה להיות מסוכנת, אבל מה אם הייתי אומר לכם שישנו אויב שקט וערמומי, כזה שמחסל לכם את החסכונות בזמן שאתם שאננים ובטוחים שאתם כלל לא נמצאים בסיכון? לאויב הזה קוראים אינפלציה.

מה היא אינפלציה

אז מה היא בכלל אינפלציה? בפשטות, אינפלציה היא מצב בו מחירי מוצרים ושירותים עולים לאורך זמן.

לדוגמה, ההבדל בין מחיר קרטון חלב היום למחיר אותו קרטון חלב לפני שנה. במציאות אינפלציונית מחיר קרטון החלב היום יהיה גבוה יותר ממחיר קרטון החלב לפני שנה. במילים אחרות, היום צריך לשלם יותר כסף מאשר לפני שנה כדי לקנות את אותה כמות חלב.

זוכרים את הסיפורים של ההורים שלכם איך פעם קופסת סיגריות עלתה 5 ש”ח, בקבוק קולה עלה 3 ש”ח, ומיכל דלק מלא 50 ש”ח? זו בדיוק האינפלציה בפעולה.

לא אכנס בכתבה הזו לסיבות שמובילות לאינפלציה, אבל בכלכלה המודרנית אינפלציה מתונה נחשבת לדבר חיובי שמעיד על התפתחות וחוזק הכלכלה, ובנקים מרכזיים בעולם וביניהם בנק ישראל מתכננים את המדיניות המוניטרית שלהם בשאיפה להשיג אינפלציה שנתית של 1%-3%.

ההשפעה של אינפלציה על כסף מזומן

כדי להמחיש את השפעת האינפלציה על האזרח הפשוט נסתכל על מחירו של המבורגר ביג מק במקדונלדס בשנת 1972:

mc maneu

כמו שאפשר לראות בשביל לקנות ביג מק במקדונלדס בשנת 1972 הייתם צריכים להפרד מ65 סנט, או קצת יותר משני שקלים בשער הדולר הנוכחי.

ואולם היום המחיר של ביג מק במקדונלדס עומד על 4$ או כמעט 13 ש”ח, עליה של יותר מ500%(!) לאותו המוצר.

אם בשנת 1972 סבא שלכם יכל לקנות שישה המבורגרים ב4$, אבל במקום זה הוא בחר לשים את הדולרים בצנצנת ולשמור אותם, היום אתם יכולים לפתוח את הצנצנת הזו ולקנות עם ה4$ האלו רק המבורגר אחד.

זו היא המחשה לשחיקת הערך של כסף מזומן על ידי אינפלציה, לאחר 50 שנים כוח הקניה של אותם 4$ הוא רק 16% מכוח הקניה שלהם ב1972. זאת אומרת שכוח הקניה של הדולר ירד ב84% בשנים האלו “תודות” לאינפלציה.

עכשיו תחשבו שסבא של השכן שלכם, בחור שמרן שמתרחק מהשקעות בנכסים מסוכנים, הכניס ב1972 לצנצנת 400,000$ ולא רק 4$. לצערו הרב של השכן שלכם הוא הפסיד בערך 334,000$ במונחי כוח הקניה של הכסף שלו.

ואם אתם חושבים שבארצנו הקטנה המצב יותר טוב אז אתם טועים, ובענק.

בישראל כוח הקניה של המטבע ירד ב50 השנים האחרונות ב, תחזיקו חזק, 99.998%, הכתבה הזו קצרה מכדי להסביר למה, אבל אתם יכולים לקרוא על זה כאן, כאן, כאן, וכאן ולצפות בסרטון ממש מעניין כאן (איך קילו עוף קפוא עלה פעם 2250 ש”ח).

למעשה, בשנת 1985 האינפלציה בישראל הייתה כל כך חריפה שכדי להילחם בה המדינה ביטלה לחלוטין את מטבע השקל ויצרה מטבע חדש שנקרא (עד כמה מפתיע) “שקל חדש”.

האינפלציה שחקה כל כך את ערך הכסף, שכוח הקניה של כמעט כל סכום שהחזקתם במזומן בשנת 1972 הוא כמעט אפסי היום.

סיפור קטן ימחיש עד כמה: בשנת 1973 השכר החודשי הממוצע במשק היה 100 שקלים ישנים, זה שווה ערך לשכר של 6,000 שקלים חדשים בימינו.

סבא שלכם היה עובד חרוץ והרוויח כפול מזה. חוץ מזה סבא גם היה אדם אחראי שרצה לדאוג לעתיד של המשפחה שלו, לכן הוא החליט לחסוך משכורת של שנה שלמה (2400 שקלים ישנים) ולשים אותה “מתחת לבלטות” שיהיה לו למקרה חירום.

לאחרונה סבא חשף בפניכם את החיסכון וביקש שתעזרו לו להמיר את השקלים הישנים לשקלים חדשים, מדובר בכל זאת בשנה שלמה של עבודה וחסכון, והוא רוצה לדעת שאם יקרה איזה בלת”מ לאחד הנכדים הוא יוכל לעזור.

שמחים וטובי לבב אתם מגיעים להמיר את החיסכון של סבא, חיסכון של שנה שלמה בשכר כפול מהשכר הממוצע במשק, אתם מגישים לפקיד את 2,400 השקלים הישנים שלכם ומקבלים תמורתם… שני שקלים וארבעים אגורות. לא מספיק בשביל לקנות פחית קולה במכולת. זה השווי של החיסכון השנתי של סבא אחרי שהאינפלציה נגסה בו לאורך 50 שנים.

למה אני שומע על זה רק עכשיו?

בעשרים השנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה נמוכה, ובעשור האחרון נמוכה מאוד, בערך 0.6% בשנה. זו אחת הסיבות שרובנו לא שמענו יותר מדי על הסכנה של שחיקת ערך הכסף על ידי אינפלציה.

אולם לאחרונה מורגשת עליה במחירי המוצרים והשירותים ואכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה שב2021 שיעור האינפלציה היה 2.8%, לחילופין אפשר להגיד שמחירי המוצרים והשירותים התייקרו בשנה שעברה ב2.8%.
זאת אומרת שעל כל 100,000 ש”ח ששכבו לכם בעו”ש ב2021 “הפסדתם” 2800 ש”ח במונחי כוח קניה.

אם הגעתם עד לפה אני מקווה שכבר הפנמתם שלהחזיק סכומי כסף גדולים במזומן לאורך זמן זו לא ההחלטה הכלכלית הכי חכמה שיש, ואולם נשאלת השאלה כיצד אפשר להגן על הכסף שלנו משחיקה אינפלציונית.

הדרכים להתגונן מפני אינפלציה

כמו כמעט כל נושא בכלכלה גם כאן הדעות חלוקות, וגם כאן המומחים עדיין מתווכחים. לכן אני אכתוב את הפתרונות להתגוננות מפני אינפלציה בסדר יורד מהמוסכם ביותר לחלוק ביותר.
כמובן שמכשיר ההשקעה האידיאלי משתנה ממשקיע למשקיע ותלוי במאפיינים הייחודיים שלו.

פקדון בנקאי צמוד מדד

פקדון בנקאי צמוד מדד הוא הדרך הפשוטה ביותר להתגונן מפני אינפלציה. ישנם מגוון בנקים שיאפשרו לכם להפקיד את כספכם בהצמדה למדד המחירים הצרכן ובתוספת ריבית צנועה (מאוד) לזמן קצוב.

יתרונות: זו היא האפשרות הפשוטה ביותר והיא מבטיחה שהאינפלציה לא תפגע בחסכון שלכם.

חסרונות: הפיקדונות לרוב מוצעים למינימום שנה, כך שהכסף סגור ואין אפשרות למשוך אותו. בנוסף יש הפסד של תשואה אלטרנטיבית במידה והכסף היה מושקע באפיקים מניבים יותר.

אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד

ממשלת ישראל מנפיקה אגרות חוב שצמודות למדד המחירים לצרכן. אגרות החוב האלו נסחרות בבורסה וניתן לקנות אותן. עליות וירידות במחיר האג”ח לא מעניינות אתכם כל עוד אתם לא מוכרים את האג”ח אלא מחזיקים אותו עד לפדיון.

יתרונות: מכיוון שהמדינה מנפיקה את האגרות יש ודאות כמעט מוחלטת שתקבלו את כספכם ביום פדיון האג”ח.

חסרונות: לרוב התשואה על אג”ח ממשלתי צמוד מדד היא שלילית. זאת אומרת שמשקיעים מוכנים להפסיד חלק קטן מכספם על מנת לקבל הגנה מהשפעת אינפלציה. כך במקרה הזה גם תפסידו מעט, גם תהיו חייבים להחזיק את האגח עד לפדיון במידה ומחירו ירד כדי לא להפסיד עוד יותר, וגם תצטרכו לקנות אג”ח חדשות בכל פעם שהישנות יגיעו לפרעון.

השקעה במניות

בעלות על מניה של חברה משמעה בעלות על חלק מסוים בכל הנכסים וההתחייבויות של החברה. מכיוון שחברות מחזיקות לרוב בנכסים ריאלים כגון מכונות, פסי יצור ונדל”ן, ובנוסף מוכרות מוצרים לצרכנים, בעת עליית מחירים הן נהנות מעליה בשווי של הנכסים שלהם ובנוסף מעליה בהכנסות, מכיוון שכעת הצרכנים משלמים יותר עבור אותם המוצרים. לכן באופן תיאורטי החזקת מניות (בעדיפות למדדי מניות רחבים אשר מפוזרים גאוגרפית וסקטוריאלית) מגנה מאינפלציה.

יתרונות: ההיסטוריה מראה ששוק ההון צומח לאורך זמן, גם בסביבה של אינפלציה עולה, לכן בנוסף להגנה מאינפלציה תקבלו תשואה ריאלית חיובית על הכסף שהשקעתם.

חסרונות: שוק ההון רגיש לשינויים באינפלציה ולכן בטווח הקצר-בינוני תיתכן ירידה במחירי המניות. עקב כך טווח ההשקעה צריך להיות ארוך ותואם את סיבולת הסיכון של המשקיע מבחינת הקצאת הנכסים.

השקעה בנדל”ן

נדל”ן הינו נכס ריאלי וככזה עלית מחירים אינפלציונית חלה גם על נכסי נדל”ן. לאורך ההיסטוריה מחירי הנדל”ן עלו יחד עם האינפלציה וסיפקו הגנה טובה משחיקת כוח הקניה של הכסף.
זוכרים את הסיפורים של ההורים שלנו שמחירי הדירות היו נקובים פעם רק בדולרים? זה קרה בגלל שהאינפלציה בשקל הייתה כל כך חריפה שמחיר הדירה בשקלים יכל לעלות ולרדת בעשרות אחוזים תוך מספר ימים.

יתרונות: ישנה קורלציה חיובית בין אינפלציה עולה ועליה במחירי נדל”ן כך שנדל”ן מהווה גידור מעולה מפני אינפלציה, מה גם שבמדינת ישראל לאורך השנים מדד מחירי הדיור עלה בכמעט כפול ממדד המחירים לצרכן מאז שהחל להימדד על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כך שמי שהשקיע בנדל”ן השיג תשואה על השקעתו גם בניכוי אינפלציה.

חסרונות: חסם הכניסה הגדול להשקעה בנדל”ן הוא המחיר הגבוה של רכישת נכס, וכן חוסר אפשרות לפזר את הסיכון הספציפי על פני מספר נכסים גדול.
בנוסף מכיוון שרוב האנשים קונים נדל”ן בעזרת מינוף (משכנתא), לרוב המינוף הזה צמוד גם הוא למדד המחירים לצרכן ולכן בעת אינפלציה גדל ההחזר החודשי של המשכנתא. תרחיש שצריך להיערך אליו בעת התכנון הפיננסי של רכישת הנכס.

סיכום

אינפלציה היא לא בהכרח דבר שלילי, היא עוד גורם שיש לקחת בחשבון כשבונים תיק השקעות. על ידי תכנון נכון אפשר למזער את הפגיעה שלה בתיק ההשקעות, ועם טווח זמן ארוך מספיק אפשר אפילו לרתום אותה להגדלת שווי התיק.

נכתב על ידי נבו  עוזר.

נבו סיים בהצטיינות יתרה תואר במנהל עסקים עם התמחות במימון ושוק ההון.
בעברו עבד בקרן הון סיכון וכיום הוא יזם בתחומי פינטק ותחבורה חכמה.

Print Friendly, PDF & Email
שתפו את חבריכם😀

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ריכזנו הטבות שוות במסחר עצמאי, הכל במקום אחד, לך רק נותר לבחור את ההטבה המתאימה ביותר עבורך