חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מקרן פנסיה לקופת גמל אירה (או שלא)

קרן פנסיה לאירה

תוכן עניינים

זמן קריאה 5 דקות
דף הבית » קופת גמל » מקרן פנסיה לקופת גמל אירה (או שלא)

בזמן האחרון יש טרנד של העברת קרן הפנסיה לקופת גמל לטובת אירה (IRA). זו פעולה לא-טריוויאלית ולא לגמרי הפיכה, ולכן חשוב לי לפרט חלק מהמשמעויות שלה.
הבעיה היא שיצא מאד ארוך, ולכן אתמקד הפעם במשמעות אחת, שבעיני היא אולי הקריטית ביותר.
אם תהיה דרישה, אתייחס גם לאחרות.

לנתונים האישיים כמו גיל, מין, מועד פרישה מתוכנן יש השפעה ניכרת וגם להחלטה האם להעביר רק את הצבירה או גם את ההפקדה, וזו אחת הסיבות למה אין לראות בנאמר יעוץ אישי, אלא דעה כללית שלא מתייחסת לכדאיות לאדם ספציפי. סיבה נוספת היא שאני מסתמכת על הידע והדעות האישיים שלי, ואין לי סמכות לייעץ לאף אחד מה לעשות עם כספו. מהצד השני – גם אין לי שום אינטרס. מצדי – תזרקו את כל כספכם לפח (אבל כדאי שתספרו לי קודם איפה בדיוק, כדי שאבוא לאסוף אותו 😊).

פנסיה מקיפה ותשואה מובטחת

קרן פנסיה, קופת גמל הן שתי אפשרויות לגיטימיות לחסכון פנסיוני, כך שהפעולה של העברת החסכון עם או בלי ההפקדות – חוקית ואפשרית. אבל יש לה השלכות משמעותיות. ההתייחסות שלי היא לקרן פנסיה מקיפה, אם לא צוין אחרת. קרן פנסיה משלימה/כללית היא בתנאים מעט שונים ולכן השיקולים שונים בחלקם.

קרן פנסיה (מקיפה, כאמור. אפסיק לציין את זה) היא מוצר פנסיוני מתוחכם, שיש בו גם חסכון לעת זקנה (גיל 60 ומעלה) וגם ביטוח נכות ושארים (למקרה מחלה/תאונה או מוות). המדינה מאד מעוניינת שנחסוך בה, ולכן היא נותנת לנו גם הטבות מס (נכון לכל חסכון פנסיוני) וגם מתנה מיוחדת בדמות רכיב תשואה מובטחת (כן, יש דבר כזה תשואה מובטחת).

זה אומר שבשנות הצבירה שלנו, קצת פחות מ-30% מהצבירה, מובטח לנו שתהיה לו תשואה של 5.15% + הצמדה למדד. לא משנה כל כך הטכניקה, שגם השתנתה לפני קצת פחות משנה. פעם זה היה אג"ח מיועדות, למי שמכירה את השם.
מקבלי קצבת זקנה, נהנים מהרכיב המובטח על 60% מהצבירה.
הרכיב הזה עולה הרבה כסף למדינה, ולכן הוא מוגבל – בשנת 2023 ניתן להפקיד לקרן עד 4866 ₪ לחודש.
כל מה שמעבר – חייב להיות במוצר חסכון אחר.
הרכיב מופעל על הצבירה, כלומר כ-30% גם ממה שהפקדנו, וגם מכל הרווחים שנצברו, כולל הרווחים על הרווחים (מה שמקובל לקרוא ריבית דריבית, אגב למי שלא מכירה כמה ריבית דריבית עוצמתית מוזמנת להתנסות במחשבון ריבית דריבית שלנו).

תשואה מובטחת – מה זה בעצם נותן לי?

הקטנת תנודתיות. אנחנו יודעים בדיוק כמה נקבל, וזה לא מעט.
שאר הכסף שלנו, מושקע בהתאם למסלול שבחרנו. מי שלא בחרה או בחרה במסלול סולידי, תקבל כנראה תשואה נמוכה יותר מ-5.15%, כך שהרכיב הזה מושך את הצבירה שלה למעלה.
אבל מי שמודעת ובחרה במסלול תנודתי – דהיינו מניות או מחקה מדד מניות, צפוי לקבל בממוצע תשואה גבוהה יותר.
אם נתייחס למסלול הנפוץ – מחקה סנופי, אז מדובר על כ-7% לאחר אינפלציה. ואז נראה שהרכיב הנ"ל דווקא מושך אותה למטה. מכאן, ככל הנראה, מגיע הרצון לעבור למוצר אחר, שבו אין את המתנה הזו – מתנה שלא רוצים בה.

אבל, יש כאן פספוס של דבר אחד משמעותי, והיא המילה "ממוצע".

בממוצע לאורך זמן, סנופי עושה 7% בשנה, אבל בשנה ספציפית, הוא יכול לעשות בין מינוס 47% (המקרה הגרוע ביותר שהיה) לבין 46.5% (התשואה הטובה ביותר שהיתה) ובתכלס תשואת העבר לא מעידה על תשואת העתיד כך שיתכן ובעתיד הירידות והעליות יהיו חדות יותר.

רכיב התשואה המובטחת, עושה, כאמור 5.15% ריאלי, כל הזמן.

מוריד תנודתיות אך לא פוגע דרסטית בתשואה

אני מודה שלא עשיתי את החישוב, ולצערי אני גם לא יודעת לכוון למקור, אבל ראיתי חישוב דומה ביחס לרכיבים סולידיים בתיק השקעות – אג"ח או זהב למשל (שלהם אין תשואה מובטחת והם יכולים להיות גם הפסדיים, אבל מעט) ומסתבר שתיק השקעות שכרבע עד שליש ממנו (בדיוק כמו כאן) הושקע באופן סולידי והשאר בתנודתי, זוכה בממוצע די דומה, ובסטיית תקן נמוכה בהרבה (יש דוגמה דומה במחקר טריניטי) – כלומר יש לא מעט מקרים שבהם התיק לא רק שלא יהיה רווחי פחות, אלא אפילו יהיה רווחי יותר. אפשר להבין את זה באופן אינטואיטיבי אם חושבים על זה שלוקח הרבה זמן להתאושש ככל שהנפילה גדולה יותר, ומיתון הנפילה, מאפשר חזרה מהירה יותר לסטטוס צמיחה.

אם בשלב הצבירה, עדיין יש התלבטות, מה יותר חשוב – מיתון התנודתיות או צמיחה ממוצעת גדולה יותר,
בשלב הקצבה, ההתלבטות הזו מוכרעת, לדעתי, בנוק אאוט.

קצבת הזקנה ותנודתיות השוק

קצבת הזקנה מקרן פנסיה, נקבעת במועד הפרישה לפי הצבירה חלקי המקדם, אבל מעודכנת מדי שנה לפי תוצאות השוק (כבר אין לנו צבירה אישית, אבל יש חישוב כללי).
כשהשוק עולה – הקצבה שלנו תגדל.
כשהשוק יורד – היא תקטן.
החישוב מתבצע אחת לשנה, כדי להקטין את התנודתיות (בביטוח מנהלים אגב, החישוב מתבצע אחת לחודש, וזה הופך את הקצבה ליותר תנודתית).

כיוון שהתכנית העיקרית היא להתפרנס מהקצבה (רצוי שיהיה כסף נוסף, אבל זה נושא אחר), ירידה של 10% אומר שבמקום קצבה של 10,000 ₪ בחודש, נקבל רק 9000 ₪.
ככל שהקצבה קטנה יותר, הסכום המוחלט שירד הוא אמנם קטן יותר, אבל ההשפעה שלו גדולה יותר (500 ₪ מתוך 5000 משמעותיים יותר מאשר 1000 מתוך 10,000). ומה בשנים שההפסד גדול יותר, ובמיוחד אם זה בא גם עם אינפלציה גבוהה? לכן הבטחה של 5.15% + מדד על 60% מהקצבה, היא משמעותית מאוד.

ניוד בין מוצרים פנסיונים

אבל רגע, אפשר לנייד בין מוצרים פנסיוניים בכל עת, ונכון להיום, בשביל לקבל קצבה, בכל מקרה יש צורך לנייד מקופת גמל לקרן פנסיה (או ביטוח מנהלים אם ממש מתעקשים), אז מה הבעיה שאצבור כל השנים בקופ"ג, ולפני פרישה אנייד לקרן פנסיה?
אז זהו. שיש בעיה.

זוכרים שאמרנו שיש תקרת הפקדה לקרן פנסיה מקיפה?
כשאני רוצה לנייד ממוצר בלי תשואה מובטחת (כמו לדוגמה קופת גמל IRA) לקרן פנסיה מקיפה (כלומר לא בין שתי קרנות פנסיה מקיפות), מחשבים לי את מספר שנות החסכון כפול 12 חודשים כפול התקרה (נכון ל-2023 כזכור התקרה היא 4866). כל מה שמעבר – לא יוכל להכנס ויצטרך ללכת לפנסיה משלימה למשל.
בלי תשואה מובטחת.

החישוב לא מבדיל בין קרן (מה שהפקדתי, ושמראש היה צריך להיות מתחת לתקרה אם הייתי מפקידה לקרן פנסיה) לבין רווחים.

לדוגמה – ניקח ההפקדה חודשית של 4000 ₪ ונניח לרגע תשואה של 7% בשני המוצרים, רק לצורך בהירות החישוב.
בקרן פנסיה – ההפקדה מתחת לתקרה, נכנסת כולה לקרן, במשך 20 שנה זוכה לתשואה וריבית דריבית כך שבסך הכל יש לי בערך 2.1 מיליון ₪ (חישוב פשטני), שכולם בקרן.
בקופת גמל, נניח שהגענו לאותה צבירה, אבל רק 1,167,840 (4866 כפול 12 כפול 20) יוכלו להכנס בחזרה לקרן פנסיה מקיפה – וכל השאר, קרוב למיליון ₪, לא יזכו להנות מהתשואה המובטחת בפרישה.

מקרן פנסיה לקופת גמל IRA – כמה מילים לסיכום

אז כאן הסתכלנו על רק שיקול אחד בדרך מקרן פנסיה ל-IRA.
יש גם שיקול של גובה דמי הניהול (דמי הניהול נמוכים בהרבה בקרן פנסיה), ביטוחים כולל פגיעה בביטוח בגלל הוצאת הכסף ואולי עוד, אבל על זה אכתוב בנפרד, אם תהיה דרישה.

חשוב לי לציין – אני לא פוסלת באופן מוחלט את המהלך.
ניתן להשקיע ב-IRA בצורה יעילה יותר ואיכותית יותר ובכך במהלך התקופה לצבור הון גדול יותר שאולי בכלל אנחנו לא רוצים למשוך כקצבה, אם את כבר עוברת ל-IRA שווה לדעת איך להשקיע בצורה מוכחת בשוק ההון ויש את הקורס שלנו שוק ההון שווה כסף שמלמד על השקעות פאסיביות ארוכות טווח.

מטרת הכתבה היא להבהיר שחשוב להבין שהמהלך של העברת כספי הפנסיה ל-IRA הוא מהלך מורכב ומשפיע מאוד על הקצבה העתידית ולא משהו לבצע כלאחר יד, רק כי שמענו באיזה פוסט או איזה פודקאסט שכדאי, או שמישהו הפחיד אותנו עם מילים כמו "איזון אקטוארי".
תחקרו (בעצמכם, אל תסמכו עלי), תבדקו – ותחליטו על סמך ידע. החלטה מושכלת שלוקחת בחשבון את הסיכונים והסיכויים.

אתם יכולים לקצר את הדרך במחקר דרך קורסי הפנסיה שלנו.

מוזמנים גם לצפות בהקלטת וובינר חשוב מאוד שעונה על הרבה מאוד שאלות בנושא IRA וכל זה בערוץ ביוטיוב שלנו

כרמית אורן-מולד, מנהלת בקהילת ידע שווה כסף.

***אין באמור לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך ו/או בחירת מוצר פיננסי ו/או פנסיוני ו/או ביטוחי כזה או אחר,
כל המידע המוצג כאן וההשוואות הן לצורך לימודי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם בעל מקצוע***

Print Friendly, PDF & Email
שתפו את חבריכם😀
מאמרים לפי נושאים

חברי הקהילה שלנו
מקבלים הטבות בלעדיות ומיוחדות,
עדכונים וידע ששווה הרבה כסף!

מעל ל-220,000 איש לא טועים!

ריכזנו הטבות שוות במסחר עצמאי, הכל במקום אחד, לך רק נותר לבחור את ההטבה המתאימה ביותר עבורך