משברים פיננסים הם עובדה מוגמרת, זה לא עניין של “אם זה יקרה” אלא “מתי זה יקרה”, לכן אנחנו פשוט חייבים לדעת להיערך אליהם מראש.
נראה שבעקבות הקורונה הרבה אנשים קיבלו זעזוע, הרבה אנשים שהיו שאננים והרגישו יציבים פתאום קיבלו “סטירה” – עצמאים הבינו שאין באמת על מי לסמוך בשעת צרה והישועה כנראה לא תגיע מהממשלה.
גם שכירים ראו איך “העבודה היציבה” שלהם לא כל כך יציבה (בשיא המשבר דובר על כמיליון מובטלים) וגם מי שלא פוטר/יצא לחל”ת חווה לרוב ירידת משמעותיות בשכר וערעור מעמדו.
העניין שמשבר כלכלי לא חייב להיות בקנה מידה עולמי, פיטורים מהעבודה, מצב רפואי שלא מאפשר לנו להמשיך בעבודתנו הרגילה (ולהרוויח את השכר אליו אנחנו רגילים) או הוצאה חד פעמית משמעותית (החלפה או טיפול יקר לרכב/מקרר התקלקל/שיפוץ דירה בעקבות נזק וכ’ו) זה משהו שיכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו בכל רגע.
נכון, עבור חלק מהמקרים יש אפשרות לעשות ביטוח כזה או אחר (כדאי מאוד לעשות סדר ולבדוק בדיוק מה יש ומה אין לנו) אך גם זה יכול להתעכב ולגרור אותנו לסחרור כלכלי לא קטן.
לכן כדאי מאוד לנסות להערך למקרים כאלה “מקרי חירום”, לפחות ברמה הבסיסית, כזו שתיתן לנו אוויר לנשימה בתור התחלה.
אז כפי שכנראה כבר הבנתם, בכתבה הקרובה אני נדבר על “קרן חירום“.
המטרה של קרן חירום
בדיוק כפי שזה נשמע, לשמור כסף בצד למצב חירום, או במילים אחרות – “לשים גרוש לבן ליום שחור”
לפני שנתחיל אגיד שאין פה שחור ולבן, בסופו של דבר מדובר פה על גישות מסוימות ומה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר.
רווק ללא ילדים יכול לרצות לקחת יותר סיכונים ולהשקיע את הכסף המיועד למקרה חירום, לעומת זוג עם 3 ילדים קטנים ומשכנתא על הראש שירצה לקחת לעצמו מרווח ביטחון גדול יותר.
מעבר לזה יש אנשים שהם יותר נוטים לקחת סיכונים והאחרים להיות שמרניים (מאוד דומה לעולם ההשקעות).
לכן המפתח בסופו של דבר הוא להבין את הסיטואציה הכלכלית, לקחת בחשבון את הדברים החשובים ולבנות את התוכנית המתאימה לכם.
לפני שאנחנו מתחילים בכתבה, אתם מוזמנים לשמוע על קרן חירום גם בפודקאסט שלנו.
יאללה מתחילים!
השאלות המרכזיות בדרך כלל כשמדברים על קרן חירום הן:
- כמה כסף לשים בצד?
- ואיפה זה בדיוק “בצד”?
נתחיל עם השאלה הראשונה, כמה?
כדי לענות על זה נצטרך להבין מה בדיוק תרחיש החירום שאנחנו רוצים להתגונן מפניו ולקחת כמה הנחות עבודה.
האם אנחנו רוצים להתגונן מפני פיטורים מהעבודה?
תוך כמה זמן אנחנו מעריכים שנמצא עבודה חדשה?
האם אנחנו זכאים לדמי אבטלה בתקופה הזו? אם כן מה גובה דמי האבטלה ולכמה זמן?
האם אנחנו רוצים לשמור על אותה רמת חיים? אולי ההוצאות ירדו בתקופה הזו?
לרוב כשלא עובדים יש פחות הוצאות – פחות נסיעות לעבודה, יותר זמן להכין אוכל בבית, פחות בילויים, פחות בייביסיטר וכדומה…
ניקח דוגמא יחסית פשוטה כדי להבין.
נקודות ההנחה שלנו הן:
- אנחנו רוצים להתגונן מפני פיטורים מהעבודה ויוצאים מנקודת הנחה שנמצא עבודה בשכר ובתנאים דומים לאחר 6 חודשים.
- נשאוף לשמר את רמת החיים הנוכחית שלנו (כלומר הוצאות).
- הוצאות מחיה – 7,500 בחודש ומגיעים לנו דמי אבטלה על סך 5,000 שקל ל-3 חודשים.
סה”כ ההוצאות הצפויות לתקופה של 6 חודשים = 45,000 ש”ח.
ניקח בחשבון 3 חודשים שנקבל דמי אבטלה – 15,000 ש”ח.
לכן יצא לנו שנצטרך לשים בצד 45,000 ש”ח.
לגבי דמי אבטלה, צריך לשים לב שהם לא ממש מדויקים ולרוב לוקח קצת זמן עד שמגיעים (ביטוח לאומי ושירות התעסוקה…) אז כדאי לקחת את זה בחשבון ולקחת מרווח בטחון לפחות מבחינת תזרים המזומנים.
“אבל רגע, מה זה ‘לשים בצד’ איפה בדיוק???”
*** זה המקום להגיד שכל מה שאני אומר כאן לא מהווה תחליף לייעוץ השקעות או ייעוץ מכל סוג אחר, לא מהווה המלצה ו/או הנעה לפעולה.
יש להתייעץ עם איש מקצוע במקרה הצורך.
הגישה שלי שהכסף הזה צריך להיות במקום (כמעט) ללא סיכון וכמובן נזיל ברמה המיידית.
נכון זה יעלה לנו בתשואה פוטנציאלית (אם הכסף היה מושקע במקום אחר הוא היה יכול לייצר תשואה ולהרוויח כסף) אבל צריך לזכור שמדובר בקרן ביטחון ולא בהשקעה!
לכן המקומות הטריוויאליים הם מוצרים כמו פיקדון בנקאי, פק”מ…
כן כן, כזה שמניב “תשואה” של 0.000000001% בשנה.
כמובן שאפשר לשקול לחפש גם פקדון צמוד מדד אם אנחנו רוצים ואולי חוששים מאינפלציה, או אולי השקעה צמודת מדד אחרת (נניח אג”ח ממשלתי צמוד מדד, כמובן לא המלצה או ייעוץ).
גם שם התשואה תהיה נמוכה מאוד ואולי אפילו שלילית לאחר עמלות, אבל תזכרו שהמטרה שלנו היא לשמור על ערך הכסף, לא להרוויח.
יש שיגידו שהם רוצים להשקיע את הכסף במקומות אחרים עם סיכון גבוה יותר אך עדיין נמוך (שמעתי על הלוואות חברתיות / קופות גמל להשקעה).
אני אישית לא בטוח עד כמה זה מהלך נכון אבל כמובן לא יכול לפסול אותו על הסף, צריך לזכור שזה גם תלוי בתרחיש שאנחנו מתכוננים אליו.
לדעתי אם כבר הולכים לכיוון הזה, חשוב שתהיה לנו הבנה עמוקה של מכשירי ההשקעה המדוברים, את הסיכונים בהם, האותיות הקטנות ולוודא שהם אכן עומדים בקריטריונים שלנו ומתאימים לצרכים שהגדרנו (נניח מספיק נזילים).
מה קורה במצב שהשתמשנו בקרן החירום?
במקרה כזה נצטרך להחזיר אליה את הכסף כמה שיותר מהר.
כלומר ברגע שמצליחים לחזור לשגרה ברמה הפיננסית – להתאים את המאזן החודשי ולנתב לשם את הכסף עד שמגיעים לסכום הרצוי.
נקודה נוספת רלוונטית בעיקר למשבר הקורונה –
אם אנחנו רואים שאנחנו נוגסים בקרן החירום והמצב לא משתפר בהתאם לציפיות שלנו (נניח חסכנו ל-3 חודשים וזה לא מספיק) אפשר לנקוט בכל מיני צעדים כמו פריסת הלוואות בצורה שתקל על התזרים, צמצום הוצאות, עבודה זמנית וכדומה.
במקרים מסוימים ניתן לשקול לקיחת הלוואה כדי לא להיות במינוס גבוה (עליו נשלם ריבית גבוהה מאוד).
מהלך כזה נועד לרוב כדי לפרוס את החוב בצורה נוחה יותר וגם כדי לשלם ריבית נמוכה יותר (הריבית על המינוס בעו”ש – אוברדראפט כנראה גבוהה בהרבה).
חשוב לזכור שאלה “פלסטרים” למקרה חירום ולא פתרון קבוע!
עדיף כמובן לנקוט בפעולות הרלוונטיות לפני שאנחנו מגיעים לקצה
לסיכום קרן חירום היא סוג של ביטוח שאנחנו עושים לעצמנו, נותנת לנו כרית ביטחון וחמצן בסיטואציות פחות נעימות בחיים.
לדעתי מדובר בחלק חשוב מאוד מהחיים הפיננסים שלנו, ניתן לראות את זה במיוחד עכשיו בקורונה.
זה משהו שצריך לעשות לפני שמפנים כסף להשקעות (עם כמה שאני אוהב להשקיע את הכסף).
יאללה חברים מקווה שלא תצטרכו להשתמש בזה בכלל, שיהיה בהצלחה ואל תשכחו ידע שווה כסף!
בר נעמני – מייסד קהילת הפיננסים הגדולה בארץ בפייסבוק – “ידע שווה כסף – לי זה עולה יותר” https://www.facebook.com/groups/2210028712553194/
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
