חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הספר המדריך המעשי לניהול תיק השקעות פרטי

ספר

תוכן עניינים

זמן קריאה 4 דקות
דף הבית » טיפים פיננסים » הספר המדריך המעשי לניהול תיק השקעות פרטי

הספר “המדריך המעשי לניהול תיק השקעות פרטי” מלמד אותנו איך לנהל את תיק ההשקעות שלנו. כמו כן, מלמד אותנו על כמה מושגים וסיטואציות שקורות במהלך השנים, מה הן אומרות ואיך הן משפיעות עלינו.
לדעתי זהו ספר טוב למי שרוצה להרחיב את ההבנה ולא רק “להשקיע פאסיבית במדדים בלי להבין”.
כתבתי סיכום בנקודות מהספר.

יאללה מתחילים…

  • לקבלת החלטת השקעה באג”ח חשובה אך ורק התשואה לפידיון ולא הריבית הנקובה שכבר מגולמת בתשואה לפדיון.
  • באג”ח בניגוד למניות אנחנו יודעים מה יהיה השער בסוף התקופה (סוף התקופה ידוע לנו מראש), כך שאם אנחנו יודעים שהאג”ח יתן 24% ב6 שנים, אין זה אומר בהכרח שכל שנה יעלה ב4%, ייתכן שבשנה הראשונה יעלה ב10% ואז אנחנו יודעים שנשארו לו 14% עליה ל3 שנים, לא בהכרח נרצה להשאר באג”ח כזה עד סוף התקופה.
  • כששער הריבית במשק יורד ערכן של אגרות החוב עולה
    • ולהיפך, בעליית ריבית ערכן של אגרות החוב יורד
    • הסיבה לקשר הזה בין ערכן של אגרות החוב לריבית הוא: מונפקות אגרות חדשות עם תשואה נמוכה מהישנות, לכן נוצר ביקוש על האיגרות הישנות, מחירן עולה ותשואתן יורדת (עד שנגיע לנקודת שיווי משקל בה תשואתן של הישנות שווה לזו של החדשות).
  • מח”מ – משך חיים ממוצע
    • ככל שהמח”מ גבוה יותר כך רגישה האיגרת לשינויים בשערי הריבית.
      דוגמה: עליית ריבית של 0.5 עבור אג”ח עם מח”מ 10 יגרור ירידה של 5% (10*0.5), מנגד עבור מח”מ 4 יגרור ירידה של 2% (4*0.5)
  • בעולם המנייתי לגופים המוסדיים יש רגולציות
    • חיסרון לגודל – קשה להוציא כסף גדול, זה גם יגרור מפולת בשוק, לכן מוציאים לאט לאט
    • חייבים להצמד לתשקיף כולל לא לרדת מאחוז מניות מסויים
    • חוסר אפשרות לפעול נגד המגמה
    • מקבלים החלטות לפי איך יראו טוב מול המתחרים שלהם ולא כלפי הלקוחות
    • כשלקוח פודה כספים, הקרן מחויבת למכור גם אם הם חושבים שזה לא תזמון מכירה נכון, לרוב הציבור מוכר בירידות.
    • התמקדות במניות גדולות
  • סיכון=רמת תנודתיות
  • תשואה נדרשת=ריבית חסרת סיכון + פרמיית סיכון
  • סיכון מכיל סיכון שוק, סיכון סקטור, סיכון נייר ערך ספציפי (חברה)
    • סיכון שוק לא ניתן לנטרל [אלא אם משקיעים באפיקים אלטרנטיביים לשוק ההון]
    • סיכון נייר ערך ניתן לנטרל על ידי פיזור השקעה על פני מספר ני”ע.
      • מחקרים מראים שתיק שמכיל מעל ל20 מניות מביא לכך שרכיב הסיכון הספציפי של התיק מנוטרל.
  • מחיר המניה כבר מגלם כל מידע שפורסם
    • מתי ניתן להרוויח ממידע ציבורי?
      • תגובה מהירה לאירוע- למשקיע פרטי יש אפשרות להגיב במהירות וזה ייתרון, מוסדיים לעיתים מקיימים ועדות השקעות ולא קונים/מוכרים באופן מיידי.
      • לברור את המידע בעל הערך מכל המידע.
      • לעבד את המידע הגולמי ולהסיק מסקנות בין פרטי המידע שפורסמו.
      • לקבל מידע מהר ולהגיב מהר
  • קריטריונים לבחירת מניות:
    • חברה טובה
    • בדיקת מכפיל רווח
    • בדיקת הון עצמי
  • מעטים ממיטב האנליסטים יעקפו את מדד השוק
  • קרנות נאמנות:
    • קרן חייבת-הקרן משלמת מיסוי, בפדיון אין מיסוי, המשקיע לא יכול לקזז הפסדים.
    • קרן פטורה-הקרן לא משלמת מס על הנכסים, בפדיון המשקיע יחויב במס (במידה ויש רווח הון), ניתן לקזז הפסדים.
    • מעורבת-הקרן לא משלמת מס על הנכסים אך כן על דיבידנדים, בפדיון המשקיע ישלם מס של 15%. ניתן לקזז הפסדים.
    • יתרונות:
      • ניהול מקצועי
      • פיזור השקעות
      • נזילות
      • שקיפות ופיקוח
      • ניתן להשקיע סכומים קטנים
    • חסרונות
      • דמי ניהול
      • הקרן מחויבת להשקיע על פי התשקיף (מנהל הקרן לא יכול לעשות דברים שיתנו תשואה אך נוגדים לתשקיף)
      • הקרן הולכת עם המגמה
      • חיסרון הגודל-חוסר גמישות בביצוע פעולות, מכירה בחלקים וקניה בחלקים
      • לרוב לא מייצרת תשואה עודפת על השוק
  • מודל לחיזוי ציפיות אינפלציוניות על פי אג”ח בבורסה:
    • על פי מק”מ (ושחר/ממשלתית שקלית) ל3 חודשים, חצי שנה, שנה, ניתן ללמוד על ציפיות הריבית במשק.
      כאשר התשואה לפדיון גדלה ככל שתקופתם ארוכה יותר, זה מעיד שמצפים לעלייה בשערי הריבית.
  • ציפיות השוק לגבי האינפלציה:
    לוקחים תשואה באג”ח לא צמוד ומחסירים ממנו תשואה של אג”ח צמוד לאותה תקופה (חשוב שזה יהיה של אותו מנפיק- אג”ח ממשלתי שחר ללא צמוד וגליל לצמוד)
    החיסור של שניהם יתן לנו את יעד האינפלציה לאותה התקופה החזויה על פי שוק ההון.
  • שוק האג”ח חוזה/מקדים את שוק המניות ב1-3 חודשים. שוק המניות מקדים את השינויים הכלכליים ב6-9 חודשים.
  • מדיניות מוניטארית מצמצמת:
    בתקופה שבה יש אינפלציה גוברת, תיושם מדיניות מוניטארית מצמצמת שתפעל להעלות את שווי הכסף ע”י העלאת שער הריבית או הקטנת כמות כסף על ידי הנפקת מק”מ.
    השפעה על שוק ני”ע: כשיש צפי להעלאות ריבית והריבית הנומינלית גבוהה אעדיף לקבל תשואות גבוהות לטווח קצר ולכן ארכוש שקלי קצר בתשואה ריאלית גבוהה. בתקופה כזו, לרוב, השקלי הארוך וכן הצמוד הארוך יהיו בעלי תשואה ריאלית גבוהה. הצמוד הקצר ייתן תשואה חריגה.
  • מדיניות מוניטארית מרחיבה:
    בתקופות של מיתון או דפלציה, ינקוט הבנק המרכזי מדיניות שתפעל להורדת שווי הכסף והגדלת כמותו על ידי הורדת הריבית וקניית מק”מ מהציבור.
    השפעה על שוק ני”ע: כאשר הריבית נומינלית נמוכה, בד”כ, השקלי הקצר ייתן תשואה ריאלית אפסית. שקלי ארוך יתן תשואה ריאלית נמוכה. צמוד קצר יתן תשואה נמוכה. צמוד ארוך יתן תשואה נורמלית. כתוצאה מכך משקיעים בשוק ההון בחיפוש אחר תשואות, יגדילו את אחוז החשיפה למניות.
  • מדיניות פיסקאלית מרחיבה:
    במצב של דיפלציה ומיתון, הממשלה יכולה לנקוט במדיניות זו כאשר היא מגדילה את הוצאותיה באופן גירעוני או ע”י צמצום מיסים. למשל ממשלה יכולה להגדיל הוצאות ע”י ביצוע עבודות תשתית. העבודות מסייעות למשק בכך שהן מזרימות ביקוש למוצרים ושירותים ומאפשרות ליצרנים לספק ביקוש זה ע”י ייצור נוסף באמצעות העסקת עובדים.
  • מדיניות פיסקאלית מרסנת:
    כאשר המשק באינפלציה הממשלה יכולה לנקות במדיניות זו ע”י הקטנת הוצאות הממשלה. בפועל ממשלות אינן נוהגות כך. בעולם המערבי בד”כ הבנק המרכזי שיילחם באינפלציה (תוצאה שלילית של גאות) ע”י העלאת שער הריבית במשק.
  • עקום התשואות:
    אג”ח עם מח”מ גבוה יותר-מסוכן יותר ולכן המשקיעים דורשים פיצוי על הסיכון באמצעות הגדלת התשואה.
  • עקום נורמלי: עולה במתינות משמאל לימין, כלומר ככל שאיגרת החוב ארוכה יותר התשואה לפידיון פר שנה גבוהה יותר.
  • עקום עולה: כאשר התשואה היא מעל ל4.5% והעקום נורמלי, מראה צמיחה כלכלית, צפוי להעלאת ריבית. המשקיעים עוברים ממניות לאג”ח קצר.
  • עקום יורד: צפוי לירידת ריבית כלל שהמח”מ גדול יותר, במיתון יש לנתח בעיקר את מחירי האג”ח הארוכים. מעיד על צפי להורדת ריבית, מעבר של כסף ממניות לאג”ח ארוך, שוק המניות יורד, ציפיות למיתון.
  • הסימנים לסיום מגמה, סיום מגמה עולה:
    • מספר שנות גאות(לפחות 3)
    • מכפילים גבוהים
    • מניות הבנקים נסחרות בפרמיה גבוהה על ההון
    • הרבה הנפקות חדשות
    • האינפלציה עולה ומופעלת מדיניות מרסנת
  • סיום מגמה יורדת:
    • שנה שנייה של שפל
    • מחזורי מסחר נמוכים
    • מניות הבנקים נסחרות במחירי שפל עם דיסקאונט גבוה על ההון
    • בעלי עניין מתחילים לאסוף סחורה
    • האינפלציה יורדת ומופעלת מדיניות מרחיבה
  • איזון תיק:
    • פעולת האיזון מקטינות את הסיכון הגלום בתיק ההשקעות ומחזירות אותו לרמות סיכון שמתאימות לפרופיל שלנו כמשקיע
    • בעליות אחוז המניות גדל בגלל העליות, כלומר הגדלנו את הסיכון בתיק, ברגע שנאזן נרוויח בשני מישורים:
      • נממש רווח ובמקביל נקטין את החשיפה למניות עד לרמה שמתאימה לנו.
      • במקרה ויהיה מימוש בשוק המניות, הכסף יוכל לשמש אותנו לרכישות.
      • רצוי לא לאזן יותר מידי מכיוון שזה גורר מיסוי ועמלות. נאזן כאשר יש סטייה של 25%+ בחלק המסוכן בתיק ההשקעות
      • כל פעם שתרצה להוסיף כסף חדש/ להוציא כסף מהתיק, נפקיד בהתאם לאחוזים וכך נתקרב יותר לאיזון
    • מדד שארפ- כלל שהמדד גבוה יותר, כך יש לנו אינדיקציה שתיק ההשקעות היה טוב יותר מאשר תיק עם מדד שארפ נמוך יותר. חישובו מבוצע על ידי:
      ההפרש בין תשואת התיק לתשואה חסרת סיכון לחלק בסטיית התקן של תשואת התיק.

 

נכתב על ידי אלעד יעקבי, מנהל בקהילת ידע שווה כסף

***אין באמור לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך ו/או בחירת מוצר פיננסי ו/או פנסיוני ו/או ביטוחי כזה או אחר, המידע הוא מידע לימודי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם בעל מקצוע***

Print Friendly, PDF & Email
שתפו את חבריכם😀

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ריכזנו הטבות שוות במסחר עצמאי, הכל במקום אחד, לך רק נותר לבחור את ההטבה המתאימה ביותר עבורך