“התחלתי עבודה חדשה ופותחים לי קרן פנסיה – איזה מסלול לבחור?”
“פתחתי גמל להשקעה, איזה מסלול הכי כדאי?”
“יש ירידות בשווקים, להעביר את קרן ההשתלמות למסלול סולידי?”
שאלות כאלו ודומות להן נשאלות כל יום אצלנו בקבוצה ובקבוצות פיננסיות אחרות.
אז איך בעצם עונים על שאלה כזאת?
נתחיל מזה שיש להיוועץ באיש מקצוע ושאין לבצע פעולות על סמך כתבה זו (אינני בעל רישיון).
לאחר דיסקליימר זה נתחיל לצלול…
נחלק את השאלה לחלקים (חלקם לא כתובים באמת, אבל מאוד חשובים):
- איזה מסלול – איזה מסלולים בכלל קיימים.
- מה לבחור – על זה אי אפשר לענות באמת, בסוף זאת החלטה שלכם.
- מה הכי כדאי – משתנה בין אדם לאדם, בין תקופות וצרכים באותו אדם ועוד. מומלץ לקרוא את הכתבה שלנו על כמה אחוזי תשואה זה טוב.
- מה מתאים לי – מוזמנים לשמוע את פרק 4 בפודקאסט שלנו על איך מגדירים מטרות.
קצת יותר בתאכלס
אנחנו צריכים להבין:
- מה מטרת הכסף?
- מתי אנחנו צריכים את הכסף?
- כמה המועד הזה גמיש? נניח בר מצווה זה במועד מוגדר יחסית, אבל טיסה משפחתית לחו”ל ניתן לשנות את המועד
- מה תשואת המטרה?
- האם אנחנו יכולים להפסיד מהכסף?
- מה סיבולת הסיכון שלנו?
- מה נעשה אם התיק יורד 20%?
- ברור שאנחנו רוצים להרוויח אבל האם יותר חשוב לנו לא להפסיד?
- האם יש לנו כספים נוספים? זה כסף אחרון?
מה הפתרון בעולם הפנסיוני?
בעולם הפנסיוני שהוא על פי הגדרה חיסכון לטווח ארוך, יש מודל שנקרא “המודל הצ’יליאני“.
בגובה העיניים מה שהמודל אומר זה הדבר הבא:
ככל שאתה צעיר יותר אתה יכול להיות בסיכון גדול יותר, בממוצע לאורך זמן תוכל להנות מתשואה גבוהה יותר. כאשר יהיו ירידות בדרך עד הפרישה יש מספיק זמן ועל פי הסטטיסטיקה בעבר השוק יחזור לעצמו. צריך לזכור שיש הפקדות כל חודש (או שנה לעצמאיים) שגורמים למיצוע ההשקעה.
ככל שאתה מבוגר יותר אתה אמור להיות בסיכון נמוך יותר כדי שהתנודתיות בשוק ההון לא תפגע לך בחיסכון. בתכלס ככל שאתה מתקרב למועד בו אתה צריך את הכסף אמורים להקטין את הסיכון.
בחיסכון הפנסיוני שלנו כאשר אדם פותח קרן פנסיה (בהנחה והוא פותח עד גיל 50 את הפנסיה) בברירת המחדל המסלול שהוא יקבל הוא מסלול המותאם עד לגיל 50 ובאופן כללי אנחנו מצורפים למסלולים תלויי גיל כאשר המסלולים מחולקים באופן הבא:
מסלול עד גיל 50
מסלול לבני 50 עד 60
מסלול לבני 50 עד 60
התמונות לעיל מאתר “גמל נט”, המסלולים המוצגים הם של חברת “הראל”.
למי שמעוניין, כתבנו מדריך איך מבינים את הנתונים בגמל נט.
לניהול תיקי השקעות בחברת אלפי בנדק
האם הפתרון הזה הוא הפתרון הנכון עבורי?
לא בהכרח…
ברור שהמודל הזה מוכיח את עצמו ורציונלי. אך, כולנו מבינים שאדם בן 25 ואדם בן 45 לא בהכרח צריכים להיות באותו המסלול, ייתכן ובן ה-25 יכול להיות במסלול מניות (שוב לא המלצה).
כמו כן, אדם בן 60 לא בהכרח צריך להיות בסיכון נמוך, אולי חלק מהפנסיה בכלל לא תלקח כקצבה אלא תשמש להעברה בין דורית ואז בעצם יש לנו השקעה ארוכת טווח?
ראינו שאפילו בפנסיה יכולות להיות תשובות סותרות ולפנסיה יש מועד די ברור, כלומר יש לנו תשובה לאחת השאלות וזה עדיין לא מספיק לבחירת המסלול.
מה בקשר למוצרים שהם נזילים
נתחיל מקרן השתלמות שהיא נזילה בטווח זמן בינוני (6 שנים), ראשית חשוב לי לציין שעדיף לא לפדות קרן השתלמות.
במקרה הזה אז מועד הפידיון יכול להיות 6 שנים ויכול להיות גם 20 שנה, על כן נתאים את המסלול בהתאם.
באופן דומה במוצרים נוספים כמו גמל להשקעה ופוליסת חיסכון אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו צריכים את הכסף בעוד 3 שנים, יש סיכון לא קטן לכסף במסלול מניות.
לעומת זאת אם אנחנו מתכננים להשאיר את הכסף ל-10 שנים אולי שווה לנו להגדיל את מרכיב הסיכון בתיק כדי להנות מהתשואה (וגם כאן, זה לא בהכרח יהיה 100% מנייתי).
בתמונה ניתן לראות של-10 שנים בין 1926-2015 הסיכוי להפסד הוא רק של 6% לעומת סיכון של 14% בהשקעה ל-5 שנים ושל 26% בהשקעה לשנה בודדת.
באופן כללי צריך גם להכיר מה הכספים הנוספים שיש כי ייתכן שיש לך כתיק כולל (כולל כל הנכסים הפיננסים) אחוז סיכון שלא תואם את סיבולת הסיכון והמטרות.
מבדיקות שנערכו בשנים 1950 עד 2017 ראו שלטווח של שנה אחת בודדת התשואה נעה בין פלוס 47% למינוס 39%, אבל בהסתכלות ל-5 שנים ההפסד המקסימלי מגיע לאחוזים בודדים (3%).
יש ירידות בשוק להעביר למסלול סולידי?
האמת שזאת שאלה שמוציאה את כדורי הבדולח מהבוידם.
עכשיו בכנות – אף אדם לא יכול לדעת בוודאות האם ירידה הסתיימה או שירידות ימשיכו.
כן יש הערכות לגבי עומק תיקון טכני, הערכת שווי של חברה ומדידה האם החברה / מדד זול כרגע או יקר, אבל מצב של “חוסר התאמה” יכול להימשך תקופה ארוכה, ייתכנו שינויים בדרך שיפגעו בהערכה, בלת”מים, תחזיות אופטימיות/פאסימיות וכו’.
לכן, אם באמת קשה לכם לראות שהקרן מפסידה ובכלל להפסיד את סכומי הכסף/האחוזים שאתם רואים שהקרן ירדה, אז אולי אתם לא נמצאים במסלול שמתאים לכם מלכתחילה.
מה שקורה לרוב הוא שאנשים מוציאים את כספם מהשוק (או מעבירים לאפיקים סולידיים) בזמן הירידות (לרוב אחרי שהשוק ירד כמה אחוזים טובים) ואז בהמשך הירידות הם שמחים שיצאו. אבל מה עוד קורה? הם לרוב לא יודעים מתי לחזור לשוק. הם רואים עלייה ואז הם לא יודעים האם זאת עליה קלה כחלק מתיקון למגמה יורדת או שזאת בעצם תחילתה של מגמת עליות.
כך בעצם יצאנו לאחר ירידות בשוק וחזרנו אחרי שפיספסנו את העליות בשוק.
יש גישה שאומרת כל אדם יכול לשנות את הקצאת התיק בין טווחים שהוא הגדיר.
הבעיה בגישה הזאת היא שאנחנו מנסים לתזמן את השוק, בפועל מה שקורה דומה למקרה הקודם רק שכאן אנחנו לא 0 או 100 אלא בתוך טווח כלומר רוב האנשים יהיו בתחילת הירידות בקצה העליון של טווח הסיכון שלהם ובהתאוששות השוק יהיו בתחתית טווח הסיכון.
כלומר “ALL IN” כשאנחנו בשיא ואז אנחנו מפסידים כסף מתיק יחסית גדול יותר, אבל בחזרה למעלה כנראה שניהיה באחוז סיכון נמוך ועל כן התיק שלנו יתקן בצורה איטית יותר מהשוק.
גישה אחרת היא להקטין סיכון תוך כדי העליות, כשהשוק יקר ממוצע מכפיל רווח היסטורי, אינדיקטורים אחרים שמראים ש”מיצינו את הפוטנציאל”.
הבעיה שלצורך העניין ברגע כתיבת שורות אלו (דצמבר 2021) כבר שנים טוענים שהשוק יקר והוא עדיין שובר שיאים פעם אחר פעם, אז בעצם כמות המניות שלנו נמוכה ואנחנו מפספסים את הרווחים.
הערה: תרומתן של אחוז מאוד קטן מהחברות אחראי לצמיחה לא קטנה של המדדים (מדד s&p500 ומדד הנאסדק).
הערה: מעבר בין מסלולים לא חייב להיות מ100% מניות ל-0%. כלומר ניתן לדוגמה לעבור ממסלול מניות למסלול כללי שם יש כ-45% מניות או לבחור אחוז מסוים ממספר מסלולים.
סיכום ומסקנות
כל אחד צריך להבין באופן מספרי מה אומרת לנו התשואה וטווח הזמן להשקעה. אם לצורך העניין השקענו 50 אלף שקלים והרווחנו 10% בהשקעה לשנה במסלול מניות, האם 5000 שקלים היו שווים את הסיכון שאולי נאבד 10-20 אלף שקלים באותה השנה ובכלל קיים סיכוי של כ-30% להפסד כסף בהשקעה בשנה בודדת, האם אנחנו יכולים להרשות לנו את ההפסד הזה? האם זה שווה לנו?
צריך להכיר שכשאנחנו רואים ששוק יכול לעלות דו ספרתית בשנה, הוא גם יכול לרדת באופן דומה (ואף יותר כי לרוב ירידות הן חדות יותר וקצרות יותר) ומה שיותר חשוב הוא להכיר את עצמנו בתנאי שוק שונים ואת המטרות שבשבילן אנחנו משקיעים את הכסף.
***אין באמור לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך ו/או בחירת מוצר פיננסי כזה או אחר***
